מדינת ישראל נ' מנשרוב(עציר)

החלטה

הערה: מסיבות טכניות נרשמו לעיל וירשמו להלן המבקש והמשיב כפי שנרשמו, על אף שלמעשה מדובר בבקשה מטעם המשיב.

1.בפני בקשה מטעם המשיב לעיון חוזר ולהורות על בחינת המפקח מנשרוב אביאל, בנו של המבקש כמפקח לעניין חלופת מעצר למשיב.

2.כנגד המשיב הוגשו שני כתבי אישום. בגין כתבי אישום אלה הוגשה כנגדו בקשה למעצר עד תום ההליכים. בקשה זו נדונה ביום 03.06.10, בפני כב' השופטת זמיר. לאחר דיון מקיף, הורה ביהמ"ש בהחלטתו הנ"ל על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו. כמו כן, לא נעתר ביהמ"ש לבקשה להורות על שחרורו של המשיב בחלופה כלשהי.

3.על החלטה זו הוגש ערר לביהמ"ש המחוזי. בהחלטה מיום 04.07.10, הורה ביהמ"ש המחוזי (כב' השופטת רג'יניאנו) כי לא מצא כי נפלה שגגה בהחלטת ביהמ"ש השלום. ביהמ"ש המחוזי הורה לפנים משורת הדין, נוכח מצבו הרפואי הנטען של המשיב, כי שירות המבחן ייתן תסקיר מעצר בעניינו. יצוין כי הן בהחלטת ביהמ"ש השלום והן בהחלטת ביהמ"ש המחוזי, מתייחסים בתי המשפט לחומרת האישומים המיוחסים למשיב, ובפרט לחומרה של הפרה חוזרת ונשנית של הוראות ביהמ"ש.

4.שירות המבחן הגיש תסקיר כאמור בהחלטת ביהמ"ש המחוזי, מתאריך 20.09.10, אשר עיקר ההתייחסות בו היא לשאלת התאמתו של הבן אביאל, לשמש כמפקח על אביו. יצוין כי בהחלטה מיום 11.08.10, בימ"ש השלום (כב' השופט שוורץ) ציין כי מפקח קודם שהוצע, מר דויד מנשרוב, זכה להערכה חיובית מצד שירות המבחן, דא עקא מר דויד מנשרוב אינו יכול לפקח על המשיב אלא מספר שעות מוגבל בלבד.

5.לאחר שמיעת ב"כ הצדדים, עיון בכתבי האישום אשר הוגשו כנגד המשיב, וכן עיון בהחלטות הקודמות אשר ניתנו כאמור ע"י בתי המשפט, סבורה אני כי לעת הזאת לא ניתן לשחרר את המשיב לחלופת מעצר, מהטעם העיקרי, אשר יפורט להלן כי המפקח המוצע, בנו המשיב, לא יוכל לשמש כמפקח כנדרש למשיב.

6.בתסקיר שירות המבחן מיום 20.09.10, מתייחס שירות המבחן לתפיסת המשיב את המעשים המיוחסים לו ומביע דעתו כי קיימת מסוכנות מצב המשיב כמתואר בתסקיר. שירות המבחן מציין כי מר מנשרוב דויד נמצא על ידו כמפקח מתאים. באשר לבן, ציין שירות המבחן ספק אשר הובע בפניו מצד הבן לפקח על אביו לצד הסכמה ורצון לעשות כן. כן מתייחס שירות המבחן לרצונו של הבן לסייע לאביו. עם זאת, ולאחר בחינה, הגיע שירות המבחן למסקנה כי הבן לא יוכל לעמוד במשימת הפיקוח על אביו.

7.התרשמתי כי הבן אכן בכנות מבקש לסייע לאביו ולהירתם כמיטב יכולתו במסגרת חלופת מעצר. עם זאת, סבורה אני כאמור, הן על יסוד עמדת שירות המבחן והן בשים לב לעובדות כי מדובר בבן צעיר יחסית ולקושי המובנה הקיים במערכת יחסים שבין אב לבן, כי הבן יטיל מרות על האב ולא להיפך- כי הבן אינו כשיר לשמש מפקח.

8.מהעיון בכתבי האישום וכן החלטות הקודמות של ביהמ"ש, סבורה אני כי אכן נשקפת מסוכנות מצד המשיב. כמו כן, בשים לב להפרות קודמות של הוראות חוקיות, סבורה אני כי חלופת מעצר בעניינו של המשיב חייבת להיות מוקפדת. הפיקוח המוצע ע"י הבן אינו מאפשר את ההקפדה הדרושה כאמור לצורך חלופת המעצר.

9. ב"כ המשיב התייחס גם לאפשרות של שחרור המשיב בתנאי פיקוח אלקטרוני. אפשרות זו כבר נדונה ונדחתה, (ר' תסקיר שירות המבחן מיום 22/12/09).

10.ב"כ המשיב פרש בהרחבה במהלך הדיון טענות אשר יש בפי המשיב ביחס למצבו הרפואי וביחס לכך שבתנאי המעצר שבהם הוא מצוי הוא איננו מקבל טיפול רפואי כנדרש. ב"כ המשיב התייחס לכך כי על המשיב ליטול תרופות בתדירות מסוימת וכי נמנעת מהמשיב גישה אל התרופות. לעניין זה אני מורה כי יאופשר למשיב להיפגש פעם נוספת עם רופא וזאת בהקדם האפשרי. ככל שיש לאפשר גישה לתרופות של המשיב, ידאג השב"ס לפתרון אשר יאפשר למשיב את זמינות התרופות במועדים שעליו ליטול אותן וכן אחסון התרופות בהתאם להמלצות. ככל שיינתן למשיב מרשם לתרופות, יאפשר השב"ס בכפוף לנהליו רכישת התרופות עבור המשיב.

11.אני מורה אפוא כי המשיב יישאר במעצר עד תום ההליכים.

ככל שיימצא מפקח מתאים אחר, תוגש בקשה מתאימה לצורך בחינת חלופת מעצר מחדש.

ניתנה והודעה היום י"ח תשרי תשע"א, 26/09/2010 במעמד הנוכחים.

עדנה יוסף-קוזין, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: