מדינת ישראל נ' מנצור(עציר)

גזר דין

כללי

הנאשם הורשע עפ"י הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה שעניינה נשיאת נשק ותחמושת, לפי סעיף 144 ב(ב) רישא וסיפא לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.

עפ"י עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 22.10.11, בשעה 14:45 לערך, בטירה, נסע הנאשם ברכב בו נהג אחר בשם מחמוד מנסור (להלן: "האחר"). אותה עת, נשא הנאשם אקדח 9 מ"מ טעון במחסנית ובה שמונה כדורים תואמים.

ניידת משטרה שנסעה בעקבות הרכב, כרזה לנהג לעצור, אולם זה לא שעה להוראה והמשיך בנסיעה. כשנעצר לבסוף, יצא ממנו הנאשם ובידו האקדח ונמלט מהמקום, בעוד המשטרה בעקבותיו. במהלך מנוסתו, השליך הנאשם את האקדח ועקבותיו נעלמו. הנאשם אותר על ידי המשטרה כחודש וחצי לאחר מכן, ביום 6.12.11.

הסדר הטיעון כלל הסדר עונשי, לפיו עתרה המאשימה לעונש מאסר לתקופה של 18 חודשים לצד מאסר על תנאי וקנס, בעוד הסנגור טען באורח חופשי.

על הנאשם

הנאשם, יליד 1988, רווק תושב טירה, בן למשפחה נורמטיבית המונה 7 נפשות. אביו עצמאי, בעל חנות למוצרי חשמל, אמו עקרת בית. לנאשם תואר ראשון במשפטים והוא עבר בהצלחה את מבחני לשכת עורכי הדין. עובר למעצרו, למד הנאשם לתואר השני באוניברסיטת "בר אילן", התנדב בארגונים שונים ואף זכה מהם לתעודות הוקרה והערכה. הנאשם נעדר עבר פלילי.

שירות המבחן ערך תסקיר אודות הנאשם, ממנו עולה כי הנאשם התקשה לחשוף בפניו את נסיבות ביצוע העבירה והגורמים שעמדו ברקע לביצועה. הנאשם הסתפק בהצהרה לאקונית לפיה, הוא סייע לאחר וגרס, כי כלל לא ידע שהאחר החזיק ברשותו נשק. הנאשם שלל מעורבות בחברה שולית או בקבוצה בעלת גוון פוליטי. הוא הביע חרטה על ביצוע העבירה וצער על הסבל והבושה שהסב למשפחתו עקב הסתבכותו.

בנסיבות אלו ובהעדר נתונים נוספים אודות העבירה ונסיבות ביצועה, לא הצליח שירות המבחן לעמוד על הפער שבין התנהגותו הנורמטיבית של הנאשם דרך כלל, לבין ביצוע העבירה. על כן, נמנע מהמלצה בעניינו.

במסגרת הראיות לעונש, העיד אביו של הנאשם, שהטעים כי דאג להנחיל לילדיו חינוך והשכלה, כי שתי בנותיו נושאות בתארים אקדמאיים, או לומדות לקראתם, כך אף הנאשם ובנו הצעיר, אשר לומד במכינה ללימודי רפואה באוניברסיטת חיפה. האב הדגיש, כי חינך את ילדיו לתרום לקהילה וכי הסתבכותו של הנאשם הינה חריג בחיי משפחתו, בבחינת מעידה חד פעמית, אשר הסתיימה בלא נזק. האב הטעים את סבלו ואת סבל רעייתו, עקב מעצרו של הנאשם ושהייתו בקרב חברה עבריינית. האב עתר להסתפק בתקופת המעצר שריצה הנאשם כדי לאפשר לו לפתוח בדף חדש.

טיעוני הצדדים לעונש

ב"כ המאשימה, עו"ד רדא ענבוסי, עמד על החומרה שבמעשי הנאשם, אשר נשא על גופו אקדח ובו תחמושת, בעודו נוסע בחוצות העיר טירה. בהמשך, ברח והשליך את האקדח. ב"כ המאשימה עמד על הסכנה הטמונה בעצם החזקתו ונשיאתו נשק ללא היתר, שמא ייעשה בו שימוש, בין על רקע פלילי ובין על רקע אידיאולוגי.

בהינתן נפיצותן של עבירות הנשק בשנים האחרונות, בפרט במגזר הערבי, גרס התובע, כי שומה על בית המשפט ליטול חלק במיגור התופעה ולהטיל על הנאשם עונש כבד ומרתיע. הוא הדגיש את ההחמרה שחלה במדיניות הענישה בעבירות נשק. נסיבות אישיות של נאשמים נסוגות, בעבירות אלו, אל מול האינטרס הציבורי.

התובע הוסיף, כי דווקא על שום ההשכלה שרכש הנאשם וכוונתו לעסוק בעריכת דין, שומה היה עליו לדבוק בחוק, להגן עליו ולא לרמוס אותו. כן ציין, כי הימנעות הנאשם מחשיפת הרקע לביצוע העבירה, כמו גם, העדר המלצה מטעם שירות המבחן – נזקפים לחובתו בשיקולי הענישה.

התובע הגיש פסיקה התומכת בטיעוניו וטען כי העונש המבוקש מאזן נכונה בין נסיבותיו האישיות של הנאשם, הודייתו בעבירה ועברו הנקי לבין האינטרס הציבורי.

ב"כ הנאשם, עו"ד איהאב ג'לג'ולי, עתר להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם - כשלושה חודשים - ולהימנע מהשתת מאסר נוסף. לשיטתו, נסיבות העבירה מצויות במדרג חומרה נמוך, ביחס לעבירות נשק ומלכתחילה היה נכון להגיש את כתב האישום לבית משפט השלום, הוא בית המשפט המוסמך לדון בעבירות אלו. לביסוס טיעוניו, הגיש הסנגור כתבי אישום העוסקים במקרים חמורים מזה אשר בפנינו, אשר בגינם הוגשו כתבי אישום לבתי המשפט השלום. הסנגור הטעים, כי המדובר במעידה חד פעמית, שאינה מאפיינת את דפוסי התנהגותו של הנאשם. כן ביקש להתחשב בהודייתו בהזדמנות הראשונה ובחרטתו, בעובדה שהינו בן למשפחה טובה ותומכת, אשר תסייע בשיקומו.

בתגובה לטיעוני התובע, טען הסנגור, כי אין לזקוף לחומרא את השכלתו של הנאשם. נהפוך הוא, בגדר החינוך שקיבל והיותו אדם משכיל, היה הנאשם פעיל בקהילה ותרם לעמותות וארגונים שונים וביניהם: "נוה טירה" – מרכז סיעודי לגיל הזהב ו"עמותת אלפטאם" – עמותה וקהילה טיפולית לטיפול בנפגעי התמכרויות ושיקום אסירים. הסנגור הגיש פסיקה התומכת בטיעוניו.

הנאשם הביע חרטה וצער על מעשיו. הוא הדגיש כי לא גרם לנזק וכי אין הוא עבריין אלא בן למשפחה מכובדת ומתורבתת.

דיון