מדינת ישראל נ' מנסור(עציר)

החלטה

1.כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות. בד בבד הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים ודיון בה לאחר דחייה נקבע להיום.

2.ב"כ הצדדים טענו, איש איש כמידתו, בתמיכה לעמדת שולחו. בתמצית יאמר, כי ב"כ המשיב, אשר החל בטיעון, ציין והציג בפני בית המשפט, כי בעניינם של המשיב והמתלונן בפרשה זו – מר סמארה, נערכו שני הסכמי סולחה, האחד ביום 20/11/2010 והשני בתווכו של ראש העיר טירה במועד מאוחר יותר. עוד הציג ב"כ המשיב בפני בית המשפט, הודעת המתלונן מיום 20/11/2010, שעה 22:12, לפיה מבקש הוא לבטל את התלונה שהגיש, בין היתר, כנגד המשיב שבפניי.

3. לדברי ב"כ המשיב לאור הסכמי הסולחה שנערכו בין הצדדים והיעדר עבר פלילי מצד המשיב, יש מקום להורות כבר כעת על שחרורו לחלופת מעצר לפי שהמסוכנות הנשקפת ממנו פחתה בצורה ניכרת, אם בכלל קיימת.

4.הוצגו בפניי כערבים מפקחים אפשריים – אביו ואחיו של המשיב והם נחקרו על ידי ב"כ המבקשת והשיבו לשאלותיו.

5.ב"כ המבקשת ציין בהגינותו כי הערבים עושים רושם חיובי, אך לדבריו יש ליתן להסכמי הסולחה משקל מועט, אם בכלל, בשיקול הכולל ויש בנסיבות העניין לבקש כי יוגש תסקיר מעצר בעניינו של המשיב וזאת על רקע חומרת מעשיו כפי שאף נראים בדיסק שמצוי ברשות התביעות.

6.לאחר שנתתי דעתי לטיעוני ב"כ הצדדים, באתי לכלל מסקנה, כי ניתן כבר כעת להורות על שחרורו של המשיב לחלופת המעצר בבית אביו בפיקוחו של האב והאח.

7.ראוי לזכור, כי בית המשפט רשאי לבחון חלופה בכוחות עצמו ולצורך כך הוא אינו נזקק לקבלת תסקיר של שירות המבחן (ר' בש"פ תרבין ובש"פ מזגאוקר). עוד יאמר, כי תכלית המעצר הינה מניעתית ואינה עונשית ומקום בו בית המשפט מתרשם כי יש בכוחה של החלופה לאיין כל מסוכנות אפשרית, ניתן ברוח הוראת סעיף 21 (ב) לחוק המעצרים להורות על שחרורו של נאשם.

8.עוד לקחתי בחשבון בגדר שיקוליי, את העובדה שמדובר במשיב שהינו חסר עבר פלילי, הגם שמדובר בבחור בן 24 בלבד.

9.ב"כ הצדדים התייחסו להסכמי הסולחה שנכרתו בין הצדדים, לעניין זה אפנה לבש"פ 6914/09 בעניין סהיבאן – שם נסקרה הפסיקה הרלבנטית, בין היתר ובסופו של יום מציין בית המשפט כי ניתן לשקלל את קיום הסכם הסולחה לתוך הליך הכרעה בדבר חלופה אך אין זה גורם אין בלתו.

10.בענייננו אנו, שני הסכמי הסולחה נשקלו על ידי וניתן להם המשקל המתאים, אך בעיקר ייחסתי חשיבות ומשקל להתרשמותי האישית מן הערבים וממחויבותם ויכולתם לשמש ערבים טובים ומאייני כל מסוכנות, אפילו יימצא המשיב בבית האב בטירה.

11.אשר על כן, הנני מורה כדלקמן:

א.המשיב ישוחרר בתנאי מעצר בית מלא בבית אביו בטירה, תחת פיקוחו של האב והאח, אשר נחקרו לעיל ופרטיהם מופיעים בפרוטוקול מעלה (להלן: "הערבים").

ב.מובהר לערבים, כי תנאי מתנאי הערבות הינו חובתו של אחד מהם להימצא במחיצת המשיב ולהשגיח עליו באופן צמוד כל זמן שהייתו במעצר הבית המלא. עוד חלה על הערבים החובה לדווח למשטרה בדבר כל הפרה.

ג.כל אחד מהערבים יחתום ערבות צד ג' בסך 10,000 ₪, המשיב יחתום ערבות עצמית בסך 10,000 ₪ וכן יופקד פיקדון בסך 10,000 ₪ כתנאי לשחרור.

ד.כתובתו של המשיב, לצורכי התיק העיקרי, הינה בבית אביו ואצל בא כוחו, כאמור לעיל.

ה.חל איסור על המשיב ליצור כל קשר כלשהו – בין במישרין ובין בעקיפין – עם המתלונן.

ו.הנני מדגיש בפני המשיב והערבים, כי ככל שיימצא שהוא הפר תנאי החלטתי זו – קלה כחמורה – עלול הדבר להוביל למעצרו עד תום ההליכים.

ניתנה והודעה היום ט"ו כסלו תשע"א, 22/11/2010 במעמד הנוכחים.

דורון חסדאי, שופט