מדינת ישראל נ' מנדורי(עציר)

גזר דין

פתח דבר

ביום 02.07.13 לאחר שמיעת מכלול הראיות בתיק, ולאחר מספר לא מבוטל של ישיבות בהן התנהל ההליך לגופו, הורשע הנאשם, על פי הודאתו, בעובדות כתב האישום המתוקן מאותו היום שסומן מ/1 (להלן: "כתב האישום"). עפ"י הודאתו כאמור הורשע הנאשם, בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה (לפי סעיף 329(2) לחוק העונשין התשל"ז 1977 (להלן: "החוק"), הפרעה לשוטר במילוי תפקידו (עבירה לפי סעיף 275 לחוק); נהיגה ללא רישיון נהיגה (עבירה לפי סעיף 10(א) ו-62(1) לפקודת התעבורה (נוסח חדש), התשכ"א 1961; ונהיגה ללא ביטוח (לפי סעיף 2(א)+(ב) לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), התש"ל 1970).

בדיון מיום 12.12.13, הורשע הנאשם, לאור הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן נוסף (מ/3) שהוגש נגדו תחילה בבית המשפט השלום בנצרת (ת"פ 49525-07-12) (להלן: "כתב האישום הנוסף"). בכתב האישום הנוסף ושצורף לבקשת הנאשם לתיק שבכותרת, הורשע הנאשם בעבירה של גרימת שריפה ברשלנות, עבירה לפי סעיף 449 לחוק. יצוין כי בנוגע לכתב אישום הנוסף, כלל הסדר הטיעון גם הסדר לסוגיית העונש, וכפי שיפורט להלן.

ישיבת הטיעונים לעונש בעניינו של הנאשם, נדחתה מספר פעמים לבקשת הצדדים, לרבות בעקבות חילופי סנגורים.

עיכוב נוסף נגרם בשל בקשת הנאשם לצרף עוד תיק המתנהל נגדו בבית משפט זה (ת"פ 26513-04-13). התיק הנ"ל צורף בפועל ביום 16.09.13 והנאשם אף הודה בכתב האישום המתוקן שיוחס לו שם (מ/2). דא עקא וביום 30.10.13 ביקש הנאשם לחזור בו מהודאתו בכתב האישום הנ"ל. בקשה זו ראיתי לקבל, ראה החלטתי בענין במסגרת הדיון מיום 12.12.13, והנימוקים המפורטים שם.

במסגרת הדיון מיום 30.10.13 הוצגו ראיות לעונש כשהמאשימה הגישה מצידה טיעונים לעונש בכתב. ב"כ הנאשם, טען לעונש בעל פה.

על פי המפורט בכתב האישום, בתאריך 09.06.13, השוטרים, בנחמו, כהן, קואגן וביטון היו בפעילות מבצעית בשעות הערב, והציבו מחסומים בכביש שבין צומת קדרים לצומת עמיעד .בנחמו וכהן, עמדו במחסום קדמי, כשהם לבושים במדי משטרה, אפודים זוהרים, בניידת משטרה גלויה, שעמדה באלכסון וחסמה חלקית את נתיב הנסיעה, ועליה פנס כחול מהבהב. קוגאן וביטון, עמדו במחסום אחורי, כשהם עומדים ליד רכב משטרתי עם פנס כחול מהבהב.

סמוך לשעה 20:10 הגיע הנאשם, מכיוון צומת שבע לצומת עמיעד, נוהג ב-GMC כחול, כאשר עימו ברכב נמצאים רעייתו ושלושה מילדיו. לנאשם לא היה אותה עת רישיון נהיגה בתוקף.

בנחמו וביטון קיבלו הוראה בקשר לבצע בידוק לרכב הנאשם, ובנחמו, שעמד במרכז הנתיב בכביש, סימן לנאשם באמצעות הפנס שבידו, לעצור לבדיקה. הרכב שהיה לפני רכבו של הנאשם, ירד לשולי הכביש. הנאשם החל להאט נסיעתו, וכאשר היה במרחק של כ-3 מטרים מבנחמו, האיץ וברח בנסיעה מהירה, לעברם של בנחמו וכהן, אשר נאלצו לקפוץ לצד הדרך כדי לחמוק מפגיעת הרכב.

אז דווח לקוגאן וביטון, שעמדו כאמור במחסום האחורי, כי הנאשם חמק מן המחסום הקדמי, והם נתבקשו לעצרו, ולשם כך אף פרסו הנ"ל דוקרנים על הכביש.

קוגאן סימן לרכב לעצור, באמצעות הפנס שבידו, כאשר הוא צועק "עצור משטרה", אולם הנאשם פרץ במהירות, באמצעות הרכב את המחסום, עלה על הדוקרנים, עד שנעצר כמה מאות מטרים לאחר מכן, כאשר שני גלגלי הרכב הקדמיים, מנוקבים.

כאשר הגיעו אליו השוטרים ושאלו אותו מדוע לא עצר, השיב כי לא ראה אותם ואינו יודע מה הם רוצים ממנו.

על פי המפורט בכתב האישום הנוסף (מ/3), בצהרי יום 3.4.12 במושב עלמה עסק הנאשם בחיתוך ברזל השייך למשפחת כלפה באמצעות מבער. כתוצאה מהפעולה לעיל, התחממו, הוצתו ונפגעו כיסויים ללולי אפרוחים של בני משפחת זגדון, הנמצאים בסמיכות מקום, שכן הנאשם לא נקט פעולה כלשהי למניעת סכנת שריפתם.

טיעוני המאשימה

ב"כ המאשימה צירפה כראיות לעונש את המרשם הפלילי של הנאשם וכן את מרשם העבר התעבורתי שלו. עוד הוגשו שתי הכרעות הדין וגזרי הדין, המפעילים לטענת המאשימה עונשים על תנאי, זאת בעקבות הרשעת הנאשם בתיק שבפנינו. כמו כן הוגשו "אישורי השהיה" של הנאשם עפ"י מערכת צוהר, של שב"ס המפרטים את תקופות המאסר בפועל, עפ"י ההרשעות הקודמות של הנאשם, והרלבנטיות להפעלת העונשים על תנאי.

אקדים כי טיעוניה הכתובים של המאשימה התייחסו בנוסף לעבירות בהן הורשע הנאשם גם לעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, כשזו אינה רלבנטית לענייננו. יודגש כי העבירה הנ"ל אף כלל לא יוחסה לנאשם בכתב האישום (מ/1). בהתאם, ברור כי התעלמתי מטיעוני המאשימה הנוגעים לעבירה זו.

ב"כ המאשימה הפנתה לחומרת עבירת האלימות בה הורשע הנאשם, עבירת החבלה בכוונה מחמירה, המסכנת ערכים של שלמות הגוף, וחיי אדם.

המאשימה הפנתה לנסיבות ביצוע העבירה בעניינו, לפיהן הנאשם גמר אומר להתעלם מהוראה חוקית שהורתה לו לעצור, פתח בנהיגה פרועה תוך נטילת סיכון מודע לפגיעה בשוטרים שניצבו בחזית מכוניתו כשרק בנס ניצלו השוטרים שהצליחו לקפוץ לצד הדרך. המאשימה הפנתה עוד לתעוזתו של הנאשם ולעובדה שהעבירות בוצעו כלפי שוטרים, על החומרה המיוחדת בהפעלת אלימות כלפי רשויות האכיפה [ב"כ המאשימה הפנתה בנדון לפסיקת בית המשפט העליון בדגש לע"פ 2410/04 מ"י נ' אבולקיעאן (11.11.04)].

לטענת ב"כ המאשימה, מדובר בעבירה שבוצעה תוך שימוש ברכב מסיבי ומסוכן (מסחרית GMC), כשהסכנה הנובעת מרכב מסחרי שכזה, בנהיגה פרועה, מתעצמת, והיא בגדר מעין "פצצה מתקתקת" היכולה לגרום לנזק, לרבות תאונה רבת נפגעים. עוד ציינה המאשימה לחומרה, את העובדה כי הנאשם גם סיכן את חייהם של אישתו ושלושה מילדיו שנסעו עימו ברכב, זאת נוסף על הסיכון למשתמשי הדרך ולשוטרים, כשאת כל האמור עשה, על מנת לחמוק מבדיקה במחסום.