מדינת ישראל נ' ממן

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודייתו בעבירה של החזקת סכין שלא כדין. על פי הודייתו בתאריך 7.11.10, סמוך לשעה 13:00 בעיר ראשל"צ, החזיק הנאשם סכין.

על פי הסדר הטיעון בין הצדדים שהוצג לביהמ"ש ביום 12.3.13, הודיעו הצדדים כי בעקבות הודיית הנאשם הוא יופנה לשירות המבחן. התקבל תסקיר לעניין העונש. התביעה הצהירה כי תעתור להסתפק בעונש של מאסר למשך 6 חודשים שירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס. עוד נאמר כי אם התסקיר יהיה שלילי, יטענו הצדדים באופן פתוח.

אכן בעקבות כך, הורשע הנאשם והופנה לשירות המבחן.

מסתבר כי עת ביצע הנאשם העבירה של החזקת סכין כאמור, עמד נגדו מאסר מותנה בר הפעלה שהושת עליו בגזר דין מיום 8.4.08, לתקופה של 4 חודשים.

עובר לדיון דהיום שבו נשמעו הטיעונים לעונש הוגש תסקיר משירות המבחן. עיון בתסקיר מגלה כי שירות המבחן כדרכו, בחן כל הנסיבות, העובדות והנתונים הרלוונטים לעניין. סופו של דבר המליץ להאריך המאסר המותנה העומד נגד הנאשם בכפוף לחיובו בשל"צ.

ב"כ המאשימה חזרה על עמדתה העונשית כפי שהובאה בהצגת ההסדר, לפיה עתרה להפעלת המאסר המותנה החל על הנאשם והוספת עונש מאסר נוסף באופן שתקופת המאסר הכוללת תהיה ל-6 חודשים ושתרוצה בעבודות שירות.

עיקר טיעוני התביעה נסמך על עברו הפלילי של הנאשם ועל חומרת העבירה.

בטענו לעונש, עתר ב"כ הנאשם לקבל המלצת שירות המבחן. ב"כ הנאשם הפנה תשומת הלב לנסיבותיו האישיות של הנאשם, לגילו הצעיר, להודייתו בהזדמנות ראשונה, לעובדה שעתיד הוא להנשא לבת זוג ולמצוקה כלכלית בה מצויה משפחתו אותה הוא מפרנס בלעדי אביו אשר עזב את התא המשפחתי.

השאלה העומדת לדיון היא אחת, האם לפני אותו מקרה שבו מוצדק יהיה שלא להפעיל המאסר המותנה החל על הנאשם כפי הכלל אלא לעשות שימוש בחריג.

לצורך העניין, ראוי להפנות לאמור בתסקיר שירות המבחן. שירות המבחן כדרכו המבורכת, ערך והגיש תסקיר מפורט ביותר, מקצועי, מקיף שמתייחס לכל העובדות והנתונים הרלוונטים לעניין. כאמור שירות המבחן המליץ להאריך המאסר המותנה.

בבואי להכריע בשאלה העומדת לדיון, מצאתי להדגיש כי באשר לעבירה של החזקת סכין, לדעתי קיים מגוון רחב של נסיבות שיש לשים אל לב. ראשית לכל ומעל הכל, נסיבות החזקת הסכין. העבירה של החזקת סכין היא עבירה חמורה שהמחוקק מצא להחמיר עמה בעונש וקבע עונש של 5 שנות מאסר. המחוקק הביע דעתו באשר לחומרת עבירה זו ונוכח מקרי האלימות הרבים והקשים, מה שמכונה במקומותינו "תרבות הסכנאות" ואחת הדרכים, כך מצא המחוקק, להלחם בה היא בהחמרה בענישה. אלא שבבוא בית המשפט לבחון העבירה, אין להתעלם מנסיבותיה.

יש והחזקת סכין תהיה בנסיבות חמורות ביותר כגון שמחזיקה הוא אדם אלים ביותר, המצוי במרכז אירועים זה או אחר הטומן בחובו זרע הפורענות של אלימות כגון מקומות בילויי הומים, מועדונים וכיוצא למקומות שלצערנו מקרי אלימות בהם ידועים. כמו כן, יש לשים לב אם הסכין שנתפסה הייתה מוסלקת ומוחבאת או שמא גלויה לעין, דבר המראה על התנהלות הנאשם בהתנהגותו.

כמו כן, במסגרת השיקולים, לקחתי בחשבון את אשר נאמר בתסקיר. מדובר באדם צעיר, כבן 26 נורמטיבי ביותר וכדבריו עתיד הוא להנשא ולהקים בית, מפרנס את אימו ותא משפחתי שהאב נטש, עובד כמדריך רכיבה לילדים בסיכון ובעלי צרכים מיוחדים, משמע יש בעבודתו כדי תרומה לחברה ולחלשים שבחברה.

עוד יש לציין כי גזר הדין הושת על הנאשם לפני למעלה מחמש שנים והתיק הנוכחי הוא התיק היחידי של הנאשם. מסקנתי היא שאין לפני אדם מועד לפורענות מבחינת אלימות ויש לקחת זאת בחשבון.

באשר לתיקון 113 לחוק העונשין, על פי הניסיון המשפטי המצטבר, העונש בגין עבירה זו הוא בין מאסר על תנאי לבין מאסר בפועל לחודשים מספר והכל תלוי בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

בנסיבות ביצוע העבירה שלפני אינן מרף חומרה גבוה, אם בכלל. שכן על פני הדברים, לא התעתד הנאשם שימוש בלתי חוקי בסכין אלא החזיקה למטרה בלתי כשרה כלשון החוק.

עוד יש לציין בהקשר זה של תיקון 113 לחוק העונשין מרכיב השיקום. עיון בתיקון לחוק מצביע כי המחוקק מצא ליתן משקל משמעותי למרכיב השיקום. מרכיב זה בא לידי ביטוי באופן בולט בתסקיר שירות המבחן ואני מקבל המסקנה של גזירת עונש מאסר גם בעבודות שירות תפגע במרכיב השיקום, רב המשמעות בענישה הפלילית.

עולה מן המקובץ כי עונש המאסר שיהיה בהפעלת המאסר המותנה והוספת מאסר בפועל נוסף, אף אם ירוצה בעבודות שירות, יהיה עונש בלתי מידתי בנסיבות המקרה והעניין, לרבות ובמיוחד בנסיבותיו של הנאשם ומשפחתו.

אשר על כן, אני מורה על הארכת המאסר המותנה שהושת למשך 4 חודשי מאסר, מתיק פלילי 1742/07 על פי גזר דין מיום 8.4.08 של בית משפט השלום – ירושלים.