מדינת ישראל נ' ממן

החלטה

כמבוקש, בהתאם לכתב אישום מתוקן שהוגש וסומן.

ניתנה והודעה היום כ"ד בטבת התש"ע, 10/01/2010 במעמד הנוכחים.

לילי יונג-גפר, שופטת

סגנית הנשיא

הכרעת דין

אני מרשיעה את הנאשם, על יסוד הודאתו, בעבירה של ניסיון לגניבה בידי עובד, כמפורט בכתב האישום המתוקן.

ניתנה והודעה היום כ"ד בטבת התש"ע, 10/01/2010 במעמד הנוכחים.

לילי יונג-גפר, שופטת

סגנית הנשיא

גזר דין

הנאשם הורשע עפ"י הודאתו, במסגרת הסדר טעון, בעבירה ניסיון לגניבה בידי עובד.

העבירה בוצעה לפני קרוב – 4 שנים אז עבד הנאשם במפעל "ס.ל.ר. פלס בע"מ" ביוקנעם כנהג מלגזה. הנאשם הזמין למקום נהג משאית והעמיס על המשאית, באמצעות המלגזה, סחורה בשווי של 4,666 ₪, ללא רשות החברה ומתוך כוונה לגונבה. המשאית נתפסה ע"י מנהל המפעל בטרם יצאה את שעריו וכך נמנעה השלמת המזימה.

הנאשם כבן 55, אין לו כל עבר פלילי ולאחר הארוע נשוא כתב האישום פוטר מעבודתו תוך שהוא מפסיד את כל זכויותיו בשווי של כ- 12,000 ₪. הנאשם אב ל- 4 ועובד כיום כנהג מלגזה במפעל אחר.

הנאשם הודה במיוחס לו בהזדמנות הראשונה ובכך חסך זמן שיפוטי ואף נטל אחריות על מעשיו והביע חרטה עליהם.

התובע טוען כי יש להחמיר עם הנאשם ולגזור עליו קנס גבוה נוכח חומרת העבירה אך עם זאת, מבקש הוא לכבד את ההסדר נוכח הנסיבות המקלות העומדות לזכותו, לרבות העובדה כי בסופו של דבר לא נגרם נזק כלכלי לחברה.

הסנגורית מבקשת אף היא לכבד את ההסדר אך מבקשת שלא לגזור על הנאשם עונשים כספיים בדמות קנס או פיצוי וזאת נוכח מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם, כפי שעולה מתלוש שכר שהציגה לפיו משתכר הנאשם כ- 4,600 ₪ בחודש וכן מתוך הסכם להסדרת חוב עם בנק אוצר החייל ממנו עולה כי לנאשם חוב של כ- 35,000 ₪.

לאחר ששקלתי את הנתונים והטיעונים כפי שהובאו בפני מסקנתי היא כי ניתן לכבד את ההסדר תוך גזירת קנס על הנאשם אך בלא צורך בתשלום פיצוי.

כפי שציין התובע, מדובר בעבירה חמורה שיש בה לא רק כדי לגרום לנזק כספי למעבידים אלא אף כדי לפגוע ביחסי האמון שבין עובדים למעבידים ואשר הם בבסיס העסקתם של העובדים. עבירות אלו מחייבות בד"כ הטלת עונשי מאסר אך נוכח עברו הנקי של הנאשם, הזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירה, העובדה כי הרכוש כולו נתפס והוחזר וכן נוכח הודאתו המיידית שחסכה זמן שיפוטי, אכן יש להסתפק במקרה זה במאסר על תנאי.

אשר לעונש הכספי, עבירות מעין אלו שנועדו להשגת רווחים כספיים מחייבות גם ענישה כספית שיש בה כדי להמחיש את האיסור בעבירה ולהופכה לבלתי כדאית. במיוחד אמורים הדברים במקרה שבו אין מוטל עונש מאסר בפועל וממילא הקנס הכספי הוא העונש המוחשי והמיידי היחיד.

בנסיבות העניין ולאור העובדה כי מחד, לא נגרמה למתלוננת כל נזק כתוצאה מן המעשים ומאידך,ך כי לאור העובדה כי הנאשם הפסיד את זכויותיו הכספיות אצל המתלוננת, אינני סבורה כי יש הצדקה בחיוב הנאשם בפיצוי המתלוננת.

לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם עונשים כדלקמן: