מדינת ישראל נ' מלצר אולגה

בפני

שופט יעקב בכר

הכרעת דין

הנני מזכה את הנאשמת.

1.האישום:

על פי כתב האישום בתאריך 19.03.10, בשעה 15.18 נהגה הנאשמת ברכב מסוג סקודה מספר רישוי 8021768, (להלן "הרכב"), מכיוון נוה זיו לכיוון מעלות. בעת שהרכב היה בתנועה השתמשה הנאשמת בטלפון שלא באמצעות דיבורית.

הוראות חיקוק בהן הואשם הנאשם:

שימוש בטלפון שלא באמצעות דיבורית, עבירה לפי תקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה, התשכ"א 1961.

2.הנאשמת כפרה בעובדות כתב האישום.

3.פרשת התביעה:

מטעם התביעה העידו מתנדב מר דאוד עווד , ומתנדב מר אשרף חאזן .

א.עד התביעה מס' 1, מר דאוד עווד, מתנדב במתנ"א זבולון ערך את הדו"ח (ת/1).

לדבריו, בעת שהוא נהג בניידת 308 מכיוון נוה זיו לכיוון מעלות עד כביש 89 בעקבות הרכב, עקף את הרכב מצד שמאל ובמקביל לניידת תוך כדי נסיעה ובמרחק של כ 1.5 מ' לערך הבחין בנהגת אוחזת ביד שמאל סמוך לאוזן שמאלית טלפון נייד, ואחרי שסימן לה לעצור בצד, הנאשמת זרקה את הטלפון מהיד.

בחקירתו הנגדית טען, שהוא ראה את הפלאפון כשנסע במקביל לרכב והיה בידה שמאלית של הנאשמת, לאחר שנעצרה ראה את הטלפון מונח בכיסה של הנאשמת.

לשאלות ביהמ"ש, לא ידע לציין את צבע הפלאפון, אך טען שראה את המכשיר עצמו.

ב.עד תביעה מס' 2, מר אשרף חאזן, מתנדב בימת"א תחנת זבולון.

ערך מזכר (ת/2).בו ציין כי הבחין בנאשמת נוהגת ואוחזת ביד שמאל צמוד לאוזן שמאלית בטלפון נייד.

לדבריו, עד תביעה מס' 1 סימן לנאשמת לעצור, וכשנעצרה , הסביר לה את משמעות העבירה ונרשם דוח. עוד ציין, כי היה קשר עין רצוף עד עצירתה של הנאשמת, ראות טובה, אור יום ללא הפרעה.

בחקירתו הנגדית טען כי לא הבחין בצבע של הטלפון, אך ראה את המכשיר עצמו.

4.פרשת ההגנה: