מדינת ישראל נ' מלכיאל(עציר)

החלטה

1.כתב האישום בתיק הנוכחי הוגש ביום 14.6.2012. בתחילת ההליך יוצג הנאשם על ידי עו"ד משה פרידמן. לאור בקשתו של עו"ד פרידמן לצלם וללמוד את חומר הראיות (כ-17,000 מסמכים), נדחה המענה לכתב האישום עד ליום 16.10.2012.

2.ביום 16.10.2012 ביקש הנאשם להחליף את עו"ד פרידמן בעו"ד בקסנסקי , וזאת לאור חילוקי דעות שנתגלעו בינו לבין עורך דין פרידמן. אף שבקשתו של הנאשם להחלפת הייצוג הכניסה את בית המשפט לסד זמנים קשה מבחינת לוחות הזמנים של ניהול המשפט, (ראה החלטתי מיום 16.10.2012) איפשרתי את חילופי הסנגורים וניתנה לב"כ הנאשם שהות ללמוד את חומר החקירה הרב, כך שמועדי ההוכחות נקבעו לתחילת שנת 2013.

3.המשפט התנהל לאורך ישיבות רבות וביום 3.9.2013 ניתנה הכרעת הדין שבה הורשע הנאשם בכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום. בטרם הקראת הכרעת הדין ביקש הנאשם כי אורה על בדיקתו הפסיכיאטרית משלטענתו, הוא סובל מבעיות נפשיות ויש מקום לבדוק את כשירותו המשפטית. בקשה זו נדחתה. הכרעת הדין ניתנה והמועד לטיעונים לעונש נקבע ליום 30.9.2013.

4.ביום 11.9.2013 הגיש הנאשם את בקשתו הנוכחית בה הוא מבקש כי אאפשר לו החלפת הייצוג הפרטי, קרי: את פיטורי עורך הדין בקסנסקי ולמנות לו סנגור מטעם הסנגוריה הציבורית. את בקשתו הוא מנמק במילים אלו: "הסיבה העיקרית היא חוסר שביעות רצון מתפקודו המקצועי של עורך דין בקסנסקי, הוא לא עומד בהבטחות שלו כלפי ואפילו קשה לי ליצור אתו קשר. אני בטוח שגם כבודו וגם התביעה שמו לב לחוסר המקצועיות של הסנגור לניהול ההגנה."

5.ביום 17.9.2013 הוריתי על קיום דיון בבקשת הנאשם . לדיון זה זומנו הנאשם, עורך דין בקסנסקי, ב"כ המאשימה ונציג הסנגוריה הציבורית. במהלך הדיון שב הנאשם וחזר על טענותיו כלפי עו"ד בקסנסקי "אני רוצה להחליף את עורך הדין מכיוון שאנחנו לא הצלחנו לקבל שום דבר הכי קטן לטובתי... עורך הדין שלי עשה את כל מה שהוא יכול, אך כנראה שהוא לא מסוגל יותר. אין לי לצערי יכולת כלכלית לשכור לעצמי עורך דין פרטי, אין לי אף אחד ואני מבקש שבית שמפט יאפשר לי להשתמש בשירותים של הסנגוריה הציבורית."

6.נציגת הסנגוריה הציבורית שהתייצבה לדיון ציינה כי לנוכח ההיקף הנרחב של חומר החקירה בתיק ולאור העובדה שמדובר בנאשם דובר את השפה הרוסית, יהיה צורך בדחיה של חודש וחצי לפחות לצורך העמדת סנגור מטעם הסנגוריה הציבורית לנאשם במידה ואורה על כך. ב"כ הנאשם, עורך דין בקסנסקי הודיע כי מבלי להודות בכל טענה שהנאשם טוען כלפיו, הוא מוכן להפסיק את ייצוגו של הנאשם ברשות בית המשפט.

ב"כ המאשימה לא התנגד לבקשת הנאשם להחלפת הייצוג, אך הפנה את בית המשפט לסד הזמנים שמכתיב סעיף 61(ג) לחסד"פ (סמכויות, אכיפה, מעצרים) שאם לא יינתן גזר דין תוך 90 יום, קרי: עד ליום 5.12.2013, עלול הנאשם להשתחרר ממעצרו, משתקופת 90 הימים עליה מורה סעיף 61(ג) הנ"ל מסתיימת בתאריך זה.

דיון והכרעה

לא מצאתי להיענות לבקשת הנאשם וזאת מן הנימוקים הבאים:

סעיף 18 לחסד"פ (נוסח משולב) התשמ"ב-1982, קובע כך: "העמיד הנאשם סנגור במקום סנגורו שמינה לו בית המשפט, או שהחליף סנגור שהעמיד, לא יסרב בית המשפט ליתן רשות לסנגור הקודם להפסיק לייצג את הנאשם, אלא אם ראה שחילוף הסנגורים מצריך דחיה בלתי סבירה של המשפט."

הייתי נענה בחיוב לבקשתו של הנאשם לחילופי סנגורים, אלא שלא שוכנעתי בכנות הבקשה משלהתרשמותי אין מדובר אלא במניפולציה נוספת מבית היוצר של הנאשם, שמנסה בדרכים שונות להאריך את ההליך המשפטי, להתיש את כל העוסקים בו ולהביא לדחיה בלתי סבירה של המשפט, כדי שיוכל להשתחרר בהיעדר גזר דין בתקופת 90 הימים וכפי שמורה סעיף 61(ג) לחסד"פ.

לא בכדי פירטתי את התנהלותו של הנאשם מתחילת ההליך ובקשתו לחילופי סנגורים. לציין כי בתחילת הדרך גם נעניתי לבקשת הנאשם לחילופי סנגורים על מנת לאפשר לו את יומו בבית המשפט ואת הייצוג המשפטי שבו הוא מעונין, אלא שהפעם הדברים אינם כך. להתרשמותי הנאשם מנסה לדחות את הקץ בדרכים שונות ומשונות. תחילה בבקשה לשליחתו להסתכלות פסיכיאטרית שאין לה כל בסיס וכעת בבקשתו לחילופי סנגורים, כאשר הנימוקים שאותם מעלה נגד סנגורו - חוסר שביעות רצון מתפקודו המקצועי אי עמידה בהבטחות וקושי ביצירת קשר - אינם מניחים את הבסיס להיענות לבקשה.

בית המשפט הוא זה שאחראי על ניהול המשפט ובבחינת האיזון בין שיקולי היעילות מחד לבין שמירה על עקרונות יסוד של דיון הוגן, לא מצאתי כי האיזון יופר בעקבות דחיית בקשתו של הנאשם לחילופי סנגורים. נהפוך הוא. היענות לבקשה תביא לדחיה בלתי סבירה של המשפט ותהיה בבחינת תקיעת מקל בגלגלי ההליך המשפטי.

הבקשה נדחית.

יש להביא תוכן החלטה זו לידיעת הנאשם, עו"ד בקסנסקי, עו"ד נעמן והסנגוריה הציבורית .

ניתנה והודעה היום ו' תשרי תשע"ד, 10/09/2013 במעמד הנוכחים.

ג'ורג' קרא, סגן נשיאה

ניתנה היום, י"ג תשרי תשע"ד, 17 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.