מדינת ישראל נ' מלכה

גזר דין

רקע

1.ביום 16.9.2013 הרשעתי את הנאשם בהתאם להודאתו שניתנה במסגרת הסדר טיעון, בעבירות אשר יוחסו לו בכתב-אישום מתוקן כדלקמן: הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין או החוק); וכן העלבת עובד ציבור לפי סעיף 288 לחוק.

בהתאם לנטען בכתב-האישום המתוקן, ביום 20.1.2013, בסמוך לשעה 11:15, הגיע הנאשם יחד עם בת-זוגו ובתם התינוקת כבת חודש לערך, לסניף הביטוח הלאומי בירושלים על-מנת לעשות בירורים בקשר לקצבת הילדים המגיעה להם. בהגיעם למקום, ניגש הנאשם אל אחת הפקידות וביקש לברר עמה את הפרטים האמורים. בשלב מסוים החל הנאשם לצעוק על הפקידה. פקיד אחר אשר ישב בסמוך ביקש מהנאשם להנמיך את קולו. בשלב זה, החל הנאשם לצעוק ולקלל את הפקיד. בתגובה הזעיק הפקיד אבטחה למקום. מאבטחת ושוטר אשר שהו בתפקיד באותה עת בבניין, הגיעו לזירת האירוע. השניים ביקשו מהנאשם כי יעזוב את המקום, אולם הנאשם החל לקלל את המאבטחת וסירב לעזוב את החדר. בשלב זה, ניסה השוטר לאחוז בנאשם ולהוציאו מהחדר, אולם הנאשם המשיך להתנגד וסירב לעזוב. בת-זוגו של הנאשם, אשר הייתה עדה לכל האירוע, החלה גם היא לקלל את המאבטחת. בשלב זה הזעיק השוטר למקום מאבטח נוסף על-מנת שיסייע לו. כאשר הגיע המאבטח למקום ניסו שני המאבטחים והשוטר להכניס את הנאשם לתוך המעלית. בשלב זה תפס הנאשם את העגלה של בתו התינוקת וחסם עמה את דלת המעלית על-מנת למנוע מהמעלית להיסגר. לאחר האמור, הרים הנאשם את בתו התינוקת בידיו, נכנס למעלית יחד עם מאבטח, שוטר ובת-זוגו של הנאשם, וכולם ירדו לעבר חניית הבניין. בשלב זה הוזעקו למקום שוטר ומאבטחת נוספים, אשר שהו אותה עת בתפקיד בסניף הביטוח הלאומי הסמוך. השוטר והמאבטחת פגשו בנאשם וכן במאבטחים ובשוטר שליוו אותו, וזאת בכניסה לבניין ליד המעליות. הנאשם סירב להזדהות בפני השוטר. בחניית הבניין המשיך הנאשם לאחוז בחוזקה בבתו התינוקת. בשלב זה ניסו השוטרים והמאבטחים לחלץ מידיו של הנאשם את התינוקת תוך שהם צועקים לו כי הוא פוגע בה וכי עלול להיגרם לה נזק, אולם הנאשם המשיך להחזיק בתינוקת. לאחר מאבק שנמשך מספר שניות, הרפה הנאשם מהתינוקת.

2.בכל אלה הודה הנאשם ובגין כך הורשע בעבירות שיוחסו לו. לאחר מכן נשמעו טיעוני הצדדים לעונש. בטרם גזירת דינו של הנאשם, הפניתי את הנאשם לממונה על עבודות השירות לצורך בחינת התאמתו לעבודות שירות. יוער כי בהתאם לחוות-דעת הממונה על עבודות השירות מיום 1.12.2013, הנאשם נמצא מתאים לריצוי עבודות שירות.

טיעוני הצדדים לעונש

3.בא-כוח המאשימה עמד על חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם ועל הפגיעה בערכים החברתיים המונחים בבסיסן. בא-כוח המאשימה אישר בהגינותו כי תיקים רבים העוסקים בעבירות בהן עסקינן, מסתיימים במאסר מותנה וקנס או של"צ. יחד עם זאת, לפי הטענה, במרבית התיקים הללו נלקחו בחשבון בעת גזירת העונש נסיבותיהם האישיות של הנאשמים. מכל מקום, נטען כי אין מקום לזהוּת בין מדיניות הענישה הנוהגת לבין מתחם העונש ההולם. בנסיבות המקרה דנן, עתר בא-כוח המאשימה למתחם ענישה המתחיל במאסר על תנאי ומסתיים במאסר בפועל קצר של מספר חודשים. בשים לב לעברו הפלילי של הנאשם, אשר בין היתר הורשע בעבר בעבירות איומים כלפי עובדי לשכת רווחה, עתר בא-כוח המאשימה להשית על הנאשם עונש מאסר קצר מאחורי סורג ובריח, לצד הטלת מאסר מותנה וקנס.

מנגד, עמד הסנגור על נסיבות ביצוע העבירות וטען כי עוצמת הפגיעה בערכים המוגנים בנסיבות המקרה היא מינימאלית, בשים לב לכך שכתב-האישום המתוקן אינו מפרט את תוכן הקללות כלפי עובדי הציבור ובשים לב לכך שמהות הכשלת השוטר היא סירוב להזדהות. בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירות, עתר הסנגור למתחם ענישה הנע בין אי הרשעה למאסר על-תנאי. לעניין גזירת העונש בתוך המתחם - הסנגור עמד על מכלול הנסיבות לקולא, ובהן נטילת האחריות; נסיבותיו האישיות של הנאשם; וכן השלכות אפשריות של עונש מאסר על המשפחה ופרנסתה. עוד עמד הסנגור על כך שמלכתחילה כתב-האישום שהוגש כנגד הנאשם היה חמור משמעותית מכתב-האישום המתוקן בו הודה הנאשם, וכי על רקע זה שהה הנאשם במעצר – תחילה מאחורי סורג ובריח ולאחר מכן במעצר בית מלא, תוך פגיעה כלכלית משמעותית בנאשם המפרנס מספר ילדים קטנים. בהתחשב בכל אלה, עתר הסנגור להטיל על הנאשם מאסר על-תנאי. יוער כי לשאלת בית-המשפט, השיב הסנגור כי אינו עותר לקבלת תסקיר שירות מבחן לצורך בדיקת אפשרות להליך טיפולי בתיק זה (פרוטוקול דיון מיום 16.9.2013, עמ' 18, ש' 21-23).

מתחם העונש ההולם

4.על-פי סעיף 40ג(א) לחוק העונשין יש לקבוע את מתחם העונש ההולם את מעשי העבירה בהתאם לעקרון ההלימה, תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ובמדיניות הענישה הנהוגה.

5.אשר לערכים החברתיים שנפגעו - העבירה של העלבת עובד ציבור בה הורשע הנאשם תכליתה להגן על עובדי הציבור במסגרת מילוי תפקידם, ולשמור על יכולתם לבצע את עבודתם ללא הפרעה וללא חשש. ההגנה על עובד הציבור האינדיבידואלי במסגרת תפקידו, נועדה להגן על המעמד ועל יכולת התפקוד של השירות הציבורי כחלק משמירה על פעולתן של רשויות השלטון בכללותן. תכלית העבירה של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו הינה שמירה על תפקודם התקין של העוסקים במלאכת אכיפת החוק, תוך הגנה על קיומם של סדרי חברה ומשטר תקינים. בתי-המשפט עמדו לא אחת בפסיקותיהם על החומרה הכרוכה בפגיעה בסדרי עבודתם של עובדי ציבור ואנשי אכיפת החוק; על היותם של מעשי העבירות הנדונות חותרים תחת האינטרס הציבורי של הגנה על סדר חברתי תקין ועל שלטון החוק; וכן על הצורך להרתיע את היחיד ואת הרבים מפני פגיעה בערכים אלה.

בחינת נסיבות ביצוע העבירות במקרה שלפניי מעלה כי אין מדובר באירוע נקודתי קצר וחולף, כי אם באירוע מתמשך. האירוע החל בצעקות הנאשם על פקידת הביטוח הלאומי; המשיך כאשר הנאשם צעק על פקיד נוסף ואף קיללו; הוסיף והתפתח כאשר הנאשם לא נשמע להוראות השוטרים והמאבטחים לעזוב את המקום, קילל את אחת המאבטחות שהגיעה למקום (לקללות אלה הצטרפה גם בת-זוגו); והסלים כאשר נדרשו להגיע למקום מספר מאבטחים ושוטרים על-מנת לפנות את הנאשם אל מחוץ לסניף הביטוח הלאומי עקב התנגדותו וסירובו לעזוב את הבניין. בנוסף, הנאשם סירב להזדהות בפני אחד השוטרים. עוד נוצרה מתיחות סביב נסיבות לקיחת בתו של הנאשם לידיו, בעת שהשוטרים באו במגע עימו. הנה כי כן, מדובר באירוע טעוּן שהלך והסלים, והצריך התערבות של מספר מאבטחים ושוטרים שהוזעקו למקום.

יודגש כי בהתאם לעובדות כתב-האישום המתוקן, הנאשם לא נקט באלימות כלפי מי מהעובדים, מהמאבטחים או מהשוטרים שהיו מעורבים באירוע. זאת ועוד; ככל הנראה לא היה מדובר באירוע מתוכנן, אלא בהתנהגות שנבעה מסערת רגשות בה היה שרוי הנאשם מול עובדי סניף ביטוח לאומי לשם פנה לצורך עריכת בירורים לגבי קצבת ילדים. ניתן להניח כי הרקע לביצוע העבירות נעוץ במצוקה כלכלית בה מצויה המשפחה. יחד עם זאת, יש לזכור כי לסניף ביטוח לאומי – כמו גם למוסדות נוספים הנותנים שירות לציבור (כדוגמת לשכות רווחה) – מגיעים לא פעם אנשים השרויים במצוקה ובקושי. עם כל ההבנה למצוקות ולקשיים אלה, אין בהם כדי להצדיק התנהגות משוללת-רסן מצד פונה לקבלת שירות ממוסדות מסוג זה, תוך שימוש נמשך בצעקות, בקללות ובהפרעה לשוטרים ולמאבטחים כפי שאירע במקרה דנן. התנהלות מסוג זה עלולה לפגוע בעבודתו התקינה של המוסד המספק שירות לציבור הרחב, והיא מובילה להשקעת מאמצים ומשאבים ציבוריים לצורך השבת הסדר על כנו לרבות התערבות מאבטחים ושוטרים כפי שאירע במקרה זה.

בחינת מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות בהן הורשע הנאשם מלמדת כי בתי-המשפט נוהגים להטיל בגינן עונשים הנעים מהטלת מאסר מותנה לצד ענישה נלווית הכוללת קנס, פיצוי או של"צ; ועד הטלת עונש מאסר בפועל קצר.

6.בהתחשב בעקרון המנחה של ההלימה כעקרון מנחה בענישה; בשים לב לפגיעה בערכים המוגנים; בהתחשב בחומרת המעשים, אך גם בשים לב לרקע לביצועם ולהעדרה של אלימות פיזית מצד הנאשם; וכן בהתחשב במדיניות הענישה הנוהגת; אני סבורה כי מתחם העונש ההולם לעבירות בהן הורשע הנאשם נע בין ענישה מוחשית אשר אינה כוללת רכיב של מאסר בפועל, לבין מאסר בפועל לתקופה קצרה אשר במקרים מתאימים ניתן לריצוי בעבודות שירות.

העונש המתאים

7.אשר לגזירת עונשו של הנאשם בתוך המתחם האמור - עברו הפלילי של הנאשם כולל שלוש הרשעות קודמות: הרשעה אחת משנת 2011 בגין עבירת גניבה שבוצעה בשנת 2007. הרשעה שנייה משנת 2010 בגין עבירת איומים שבוצעה בשנת 2010. והרשעה שלישית משנת 2006 בגין עבירות אלימות במשפחה שבוצעו בשנת 2006. בכל הנוגע להרשעה בעבירת האיומים – עיון בעפ"ג (י-ם) 37675-01-11 שהוגש על-ידי המאשימה מעלה כי באותו מקרה, הנאשם הורשע בגין שלושה מקרים נפרדים בהם איים באופן מילולי על עובדי לשכת רווחה עת פנה אליהם בבקשה לסיוע כספי. בגין אותו מקרה, ריצה הנאשם שבוע מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח (שחפף את ימי מעצרו באותו תיק), ועוד שישה שבועות מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות. הנה כי כן, אין מדובר במקרה ראשון שבו הנאשם פועל באופן פסול כלפי עובדי ציבור שהוא נזקק לשירותיהם לצורך קבלת סיוע כספי, והוא אף ריצה בעבר עונש מאסר בפועל בגין כך. אף-על-פי-כן, נראה כי הנאשם לא הפנים את הפסול שבמעשיו ובמקרה שלפניי שב להתנהג באופן חסר רסן בסניף הביטוח הלאומי, תוך שעשה שימוש בצעקות, קללות וסירוב להתפנות מהבניין, דבר שהצריך התערבות של מספר מאבטחים ושוטרים תוך שהנאשם מסרב להזדהות בפניהם. בנסיבות אלה, יש ממש בטענת המאשימה כי ראוי להעביר לנאשם מסר ברור לפיו אופן התנהלותו כלפי עובדי ציבור שהוא נזקק תדיר לשירותיהם, חייב להשתנות. מסיבה זו, שקלתי הטלת עונש מאסר בפועל קצר על הנאשם לריצוי בדרך של עבודות שירות.

8.לצד כל אלה, שקלתי את הודאתו של הנאשם ואת החיסכון בזמן השיפוטי. עוד נתתי דעתי לנסיבותיו האישיות והמשפחתיות של נאשם, שהינו נשוי ואב לארבעה ילדים, כאשר הוא ובת זוגו מצפים כיום לילד נוסף, והוא משמש כמפרנס יחיד למשפחתו תוך קשיים כלכליים משמעותיים. ברגיל, שיקולים אלה יכולים היו להשפיע על מידת העונש שהייתי גוזרת על הנאשם בתיק זה, להבדיל מסוג העונש אותו שקלתי להטיל כאמור בסוף פיסקה 7 לעיל.

דא עקא, בנסיבותיו הייחודיות של מקרה זה אני סבורה כי יש ליתן משקל גם להתפתחויות בהליך שבכותרת. מלכתחילה, הוגש כנגד הנאשם בגין אותו מקרה בסניף ביטוח לאומי, כתב-אישום חמור שייחס לו גם עבירות של תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות וכן תקיפת קטין בידי אחראי. לאחר בחינת חומר הראיות בתיק החקירה ובעיקר סרטון האבטחה, הסכים בא-כוח המאשימה בהגינותו כי עבירות אלה יימחקו מכתב-האישום המתוקן עקב קשיים ראייתיים. בסופה של דרך, כתב-האישום המתוקן בו הודה הנאשם אינו כולל עבירה של אלימות פיזית מסוג כלשהוא, אלא רק עבירה של העלבת עובד ציבור ועבירה של הכשלת שוטר. רף החומרה של עבירות אלה נמוך משמעותית מרף החוּמרה של עבירות האלימות המשמעותיות שיוחסו לנאשם בכתב-האישום המקורי. לא ניתן להתעלם מכך שנוכח כתב-האישום החמור שהוגש כנגד הנאשם מלכתחילה בתיק זה, הוא היה נתון במעצר בן חודש ימים מאחורי סורג ובריח, ולאחר מכן שהה בתנאי מעצר בית מלא בבית אחותו למשך חודש וחצי נוספים. יש ממש בטענת הסנגור לפיה ספק אם הנאשם היה נדרש למעצר בן חודש ימים מאחורי סורג ובריח, לוּ מלכתחילה היה מוגש כנגדו כתב-האישום המתוקן בנוסחו הנוכחי.

9.לאחר ששיוויתי לנגד עיניי את מכלול השיקולים שפורטו ואיזנתי ביניהם, ראיתי להטיל על הנאשם עונש מאסר שמשכו כמשך ימי מעצרו בתיק זה (כחודש ימים). עוד ראיתי להטיל על הנאשם קנס כספי כענישה מוחשית נוספת. בקביעת שיעור הקנס ראיתי להתחשב במצבה הכלכלי הקשה של המשפחה. לצד זאת, ראיתי להטיל על הנאשם ענישה מותנית צופה פני עתיד על-מנת להרתיעו מלשוב על מעשיו.