מדינת ישראל נ' מלינקר(עציר)

נוכחים:

מטעם המבקשת: עו"ד פארס

מטעם המשיב: הובא וע"י ב"כ עו"ד מוטי לוי מהסנגוריה הציבורית

פרוטוקול

החלטה

בפניי בקשה להורות על מעצרו של המשיב, עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו בת"פ 32473-02-11, של בית משפט זה.

מבוא:

כנגד המשיב הוגש לבית משפט זה כתב אישום, ובצידו בקשה להורות על מעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו, בו יוחסו לו עבירות שעניינן הסגת גבול פלילי, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור ואיומים.

בדיון אשר התקיים בפניי ביום 20.2.11, הסכים ב"כ המשיב לקיומן של ראיות לכאורה להוכחת המעשים המפורטים והמיוחסים למשיב בכתב האישום, אם כי טען ב"כ המשיב, כי מחומר החקירה עולה שהמשיב היה במצב של שכרות, כקבוע בסעיף 34 ט לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"). זאת ועוד, מאחר והעבירות המיוחסות למשיב הן עבירות מטרה וכוונה, הרי שטען בא כוחו, כי עומדת למשיב הגנת השכרות מדעת ביחס לעבירות אלה. ב"כ המשיב עתר, כי יוגש תסקיר מעצר בעניינו של המשיב, אשר יבחן אפשרות שילובו של המשיב בהליך גמילה מאלכוהול.

במעמד זה הסכים ב"כ המבקשת, כי יוגש תסקיר מעצר בעניינו של המשיב, מבלי שיש בכך כדי לחייב את המבקשת להמלצות התסקיר. עוד הבהיר, כי עמדת המבקשת היא, כי המקום לבחינת אפשרות שילובו של המשיב בהליך גמילה הינו במסגרת התיק העיקרי ובטרם ייגזר דינו.

בהמשך לעמדת הצדדים, כמפורט לעיל, הוריתי על הגשת תסקיר מעצר מאת שירות המבחן בעניינו של המשיב. תסקיר, כאמור, מונח בפניי. זאת ועוד, בדיון אשר התקיים בפניי ביום 6.4.11 נשמעו טיעוניהם המשלימים של הצדדים לעניין הבקשה גופה. כן הוגש טיעון כתוב מטעם ב"כ המשיב ובהתאם להחלטה שניתנה במעמד זה, ניתנה האפשרות למבקשת להשלמת טיעוניה, באשר לטענת השכרות שהועלתה על ידי המשיב, בכתב. טיעוני המבקשת בכתב מונחים בפניי.

על פי הנטען בכתב האישום, יפה מרה (להלן: "המתלוננת") הינה מוכרנית בחנות "קנדיס" הממוקמת בתחנה המרכזית בעפולה. אופיר רוזנבלום (להלן: "אופיר"), ראשד אבו עיד (להלן: "ראשד") ורבקה אלהרר (להלן: "רבקה") הינם שוטרים במשטרת ישראל ולפיכך הינם עובדי הציבור.

עוד נטען, כי ביום 14.2.11 בשעה 16:00 או בסמוך לכך, נכנס המשיב לחנות וקרא לעבר המתלוננת והלקוחות ששהו באותה עת בחנות "מטומטמת" "טמבלית" "שרמוטות". משכך, ביקשה המתלוננת מהמשיב לצאת מהחנות, אך המשיב סירב לבקשתה ונשאר שם שלא כדין. עוד נטען, כי בנסיבות אלו בעקבות דיווחים אודות האירוע למוקד 100, הגיע למקום אופיר. במעמד זה, עלב המשיב באופיר בכך שצעק לעברו וגידפו "יא מניאק" "יא בן של זונה" ולאחר מכן עזב את המקום. כעבור כ-20 דקות, כך על פי כתב האישום, שב המשיב לחנות וצעק על המתלוננת "למה הזמנת משטרה" ואף גידפה "כלבה" "יא נחשה". משכך התקשרה המתלוננת למוקד 100 וביקשה, כי שוטרים יגיעו לחנות בשנית.

משכך, כך על פי כתב האישום, שב אופיר למקום, ניגש למשיב, עיכבו, ביקש ממנו להציג בפניו את תעודת הזהות שלו וכן הורה לו לעלות לניידת, אלא שהמשיב סירב לדרישותיו ואופיר הודיע לו, כי הינו עצור. משהוסיף המשיב לעמוד על סירובו, תפסו אופיר בידיו וניסה להובילו לעבר הניידת, אך המשיב ניסה למנוע זאת ממנו בכך שהשתולל ונאחז בידיו באחד העמודים במקום.

עוד נטען, כי בהמשך, הצליח אופיר להכניס את המשיב לניידת ומשם נסעו אל תחנת משטרת עפולה (להלן: "תחנת עפולה"). במהלך הנסיעה, עלב המשיב באופיר בכך שגידפו "יא מניאק" "יא בן של זונה". בהמשך, בתחנת עפולה, כאשר ראשד הוביל את המשיב אל משרד החקירות והמתין עימו לחקירתו, עלב בו המשיב בכך שקרא לעברו "בן זונה" ואף איים עליו "אני אזיין אותך, כשאפגוש אותך בחוץ, אני אחתוך את הפנים שלך" והוסיף לעלוב בו בכך שאמר לו "אתה מוסלמי מניאק ואתה ערבי מניאק, כל האסלאם מזדיינים". בנוסף אמר המשיב לראשד שהוא בן זונה ואימא שלו זונה ואיים, כי יכניסו ל"שער מנשה" ויראה לו מה זה.

במעמד זה, כך על פי כתב האישום, פנתה רבקה למשיב וביקשה ממנו להתנהג בדרך ארץ. בתגובה עלב בה המשיב בכך שקרא לעברה "תשתקי גם את זונה, כולכם זונות" ואף איים "אני אתקע אתכם בתחת, אני אראה לכם מה זה" ובהמשך פנה לראשד ואיים עליו "אני אראה לך מה זה בן של זונה, אני אזיין אותך".

טיעוני המבקשת:

לטענת המבקשת, היא אוחזת בראיות לכאורה טובות להוכחת העבירות המיוחסות למשיב, הנסמכות על הודעת המוכרנית, דו"חות אירוע מאת משל"ט צפון, במסגרתם מובאים דיווחיהם של המוכרנית ואזרחים נוספים אודות האירוע, לרבות תמלולם. כן הפנתה המבקשת לדו"חות ומזכרי שוטרים ולהודעות המשיב, הקושר עצמו לאירוע נשוא כתב האישום.

לטענת המבקשת, העבירות המיוחסות למשיב מקימות עילת מעצר בהתאם להוראת סעיף 21 (א) (1) (א) + (ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996 (להלן: "חוק המעצרים") בכך שביצוען מסכן את ביטחון הציבור, זאת לאור העובדה שהמשיב הגיע על חנות בתחנה המרכזית בעפולה, עלב במוכרנית ובבאי המקום, סירב לעזוב את החנות ובהמשך הכשיל שוטר, עלב בו ובשוטרים נוספים ואף איים עליהם. זאת ועוד, המשיב סירב לעלות לניידת, עובדה המקימה יסוד סביר לחשש ששחרור המשיב יביא להתחמקות המשיב מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר. בהקשר זה וביחס למסוכנות המשיב, הפנתה המבקשת לפסיקה רלוונטית.

זאת ועוד, כנגד המשיב תלוי ועומד עונש מאסר מותנה בן 9 חודשים נשוא ת"פ 53128-07-10 של בית משפט השלום בנצרת, אשר לא הרתיעו מלשוב לסורו. בנסיבות אלו טוענת המבקשת, כי אין בחלופת מעצר כדי להשיג את מטרת המעצר ולפיכך עותרת היא, כאמור, להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.

נוכח חזית המחלוקת בין הצדדים, כמפורט לעיל, ובהמשך להחלטה שניתנה, הגישה המבקשת השלמת טיעוניה וזאת בהתייחס לטענת השכרות שהועלתה על ידי ב"כ המשיב וההשלכה שיש לטענה זו ביחס לדיות ולעוצמת הראיות בהן אוחזת המבקשת להוכחת העבירות המיוחסות למשיב, זאת במאובחן מהמעשים המיוחסים לו, מקום בו ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה להוכחת המעשים המיוחסים, זאת במאובחן מהעבירות המיוחסות.