מדינת ישראל נ' מלול

החלטה

כנגד מר שאול בן אליהו מילוא, הנאשם (להלן: "הנאשם") הוגש כתב אישום בגין עבירה לפי סעיף 413ב לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") – עבירה של גניבה או זיוף מסמכי רכב. ועבירה לפי סעיף 415(1) לחוק העונשין, עבירה של קבלת דבר במרמה.

לטענת המאשימה, בתאריך 18.11.07 קנה הנאשם רכב מסוג פיאט פונטו (להלן: "הרכב"), עד למועד זה נסע הרכב 80,234 ק"מ על פי מד האוץ שברכב. המאשימה סוברת שבין התאריכים 18.11.07 ל-28.11.07 זייף הנאשם מסמך הקשור לשימוש ברכב. לאחר הזיוף, ביום ה-28.11.07 מכר הנאשם למר אסף כהן, המתלונן (להלן: "המתלונן") את הרכב כשהוא מציג בפני המתלונן מצג המעוגן במסמכים לפיו הרכב נסע 58,078 ק"מ בלבד. המתלונן שילם לנאשם 48,000 ₪ תמורת הרכב, וזאת, בין היתר, בשל מצג השווא.

ביום 14.2.08 הגיש המתלונן את תלונתו למשטרה. וביום 17.2.2008 ניתנה החלטתו של רפ"ק בהט גלעד, ראש מחלק הונאה, על סגירת התיק מאחר שנסיבות העניין אינה מצדיקות את המשך החקירה. המתלונן הגיש ערר על החלטה זו (להלן: "הערר"). המשטרה קיבלה את הערר פתחה את תיק החקירה מחדש, ובעקבות כך הוחלט על הגשת כתב האישום כנגד הנאשם.

טענות הנאשם בפרוטוקול הדיון מיום 16.1.2013 ובתגובתו לתגובת המאשימה:

לטענת הנאשם, הערר הוגש בהליך לא תקין, תוך שנעשה שימוש בקשריו האישיים של אבי המתלונן במשטרה על מנת להביא לפתיחת החקירה בשנית והעמדתו של הנאשם לדין. הנאשם סובר כי ניתן ללמוד על כך מהתרשומות שעל גבי הפניות של המתלונן ואביו לפיה נדרשת בחינה מחודשת של ההחלטה לסגור את תיק החקירה. הנאשם מציין שבפניית מתלונן ואביו הועלו הכפשות אישיות שונות כנגד הנאשם לרבות הטענה כי הוא מבצע עבירות זיוף רבות. טענה שהינה חסרת שחר.

ביום 11.3.2008 החליט רמ"ח הונאה במשטרה לקבל את הערר ולהמשיך בחקירה. הנאשם סובר שהחלטת המשטרה לקבל את הערר ולפתוח בשנית את תיק החקירה הייתה משוללת סמכות ובטלה. מתגובת המאשימה ומן המסמכים המצויים בתיק עולה שעררו של המתלונן מעולם לא הועברה לפרקליטות. זאת על אף שהסמכות לקבלת הערר על סגירת תיק חקירה מחוסר עניין לציבור אינה נתונה לגוף החוקר אלא לפרקליטות, ומשלא הועבר הערר לפרקליטות ניתנה ההחלטה בחוסר סמכות ושלא כדין. כמו כן, טוען הנאשם שהוא אינו יודע מהם השיקולים לפיהם הוחלט לפתוח את תיק החקירה לאחר שהמסקנה הראשונית הייתה שאין כאן נסיבות המצדיקות חקירה בעבירה פלילית של מרמה וזיוף.

מעבר לאמור טוען הנאשם שהעבירה המיוחסת לו היא משנת 2007. על כן הוא סובר כי פתיחת החקירה כנגדו בשיהוי של למעלה משלוש שנים מקימה לו הגנה מן הצדק שמחייבת את מחיקת כתב האישום על הסף.

טענות המאשימה בסיכומיה:

לטענת המאשימה אין ממש בטענותיו של הנאשם, והחלטת היחידה החוקרת במשטרה נעשתה כדין ובאופן תקין. היא טוענת שכאשר נתקבלה ההחלטה שלא להוסיף ולחקור בעניין, לא נעשה כל בירור באשר לזהות החשוד.

בעקבות הערר שהגיש המתלונן הוחלט במשטרה לקבל את הערר ולהמשיך את החקירה. בהתאם לכך נערכו פעולות חקירה שונות בתיק בהם איתור מסמכים הנוגעים לתלונה, בירור זהותו של החשוד וזימונו לגביית הודעה. יחידת החקירות המשיכה בניהול החקירה עד אשר הצליחה לאתר את זהות הנאשם וחקרה אותו. בין לבין, ביום 8.9.2008, לאחר שהתקבלה החלטת המשטרה לקבל את הערר ותוך ניהול החקירה פנה אביו של המתלונן אל המשטרה בטענה שחלו עיכובים בניהול החקירה בתיק וביקש לזרז את המשך הטיפול בתיק. המאשימה טוענת כי לנוכח האמור עולה בבירור שלמכתבו של אבי המתלונן לא הייתה כל השפעה על החלטת המשטרה לקבל את הערר ולפתוח את התיק מחדש. שכן ערר המתלונן הוגש ביום 3.3.2008, וימים ספורים לאחר מכן התקבל הערר והתיק נפתח מחדש. זאת בעוד, שמכתבו של האב נשלח אל המשטרה באוגוסט 2008, לאחר שכבר נפתח התיק והתנהלה החקירה בעניין. בעניין זה מדגישה המאשימה שהחלטת המשטרה לפתוח את הערר נעשתה משיקולים עניינים בלבד, הערר היה מצודק וכדין התקבלה ההחלטה על פתיחת התיק מחדש.

בתגובת הנאשם לתגובת המאשימה, מיום 14.2.2013, צרף הנאשם לתיק בית המשפט את המסמכים הבאים: 1. הודעה על ההחלטה שלא להוסיף ולחקור או שלא להעמיד לדין מיום 17.2.2008. 2. הערר שהגיש המתלונן על ההחלטה שלא להוסיף ולחקור מיום 3.3.2008. 3. מכתבו של המתלונן בנדון מיום 14.2.2008. 4. מכתבו של אבי המתלונן, מר איציק כהן מיום 8.9.2008. באמצעות מסמכים אלו מבקש הנאשם להוכיח את טענותיו.

אולם, בשלב זה, טרם נשמעו הראיות והעדויות, ועל פי המידע שהוצג בפני בית המשפט אין די בחומר המצוי בפני כדי לקבל את טענת הנאשם. זאת, בפרט לאור העובדה שחלק מן המסמכים שצורפו מטושטשים או שעל גביהם הערות בכתב יד שאינו קריא, מה שהופך חלק מהמסמכים שצורפו לקשים לקריאה. לאור האמור, ייתן בית המשפט את החלטתו באשר לשאלה הנדונה, אם אכן היה יסוד לפתיחתו מחדש של הערר והגשת כתב האישום, במועד מתן הכרעת הדין בתיק זה.

ניתנה היום, יי' סיון תשע"ג, 19 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: