מדינת ישראל נ' מלול ואח'

החלטה

1.המועד להחזקת התפוסים אשר במחלוקת הוארך עד ליום 01.09.2010 על פי הסכמה כאמור בפרוטוקול ובהחלטה מיום 21.07.2010.

2.בתאריך 07.09.2010 הוגשה על ידי המשיב 2 בקשה להורות על השבת התפוסים, בשים לב לכך שהמועד להחזקתם הוארך עד ליום 01.09.2010.

הדיון בבקשת המשיב 2 נקבע להיום – 18.10.2010.

יש לציין כי ביום 30.08.2010 הוגשה על ידי המשטרה בקשה להארכת המועד להחזקת התפוסים.

מכאן, שהדיון היום הינו בעניין שתי הבקשות, הן בקשת המשטרה להארכת המועד והן בקשת המשיב 2 להשבת התפוסים.

3.ב"כ המשטרה הודיע כי היום הוגש כתב אישום.

4.משהוגש כתב אישום, משתנה התמונה. מדובר בתפוסים אשר אמורים לשמש כראיה בתיק, מכאן שאין להשיבם לפי סעיף 35 לפקסד"פ [מעצר וחיפוש] [נוסח חדש].

סמכות בית המשפט להארכת המועד על פי סעיף 35 לפקסד"פ הינה סמכות גם להארכת המועד בדיעבד.

בענייננו בקשת המשטרה הוגשה מבעוד מועד ולפני פקיעת המועד הקודם.

אני סבור כי באיזון האינטרסים בין הצורך לרדת לחוקר האמת, צורך אשר מגולם באפשרות של המשטרה להחזיק בתפוסים על מנת להגישם כראיה, ולבין הפגיעה הקניינית במשיב 2, גוברת הזכות לרדת לחקר האמת בפרט בנסיבות בהן כתב האישום הוגש, הגם שבאיחור, מעט למעלה מחודש וחצי לאחר פקיעת המועד להחזקת התפוסים.

5.משהוגש כתב אישום, יש להתיר למשטרה להמשיך ולהחזיק בתפוסים, והארכת המועד בדיעבד הינה הארכת מועד למשך חודש ושמונה ימים.

6.לא מצאתי ממש בטענות של ב"כ המשיב 2 בדבר חוסר נקיון כפיים ועוד טענות מסוג זה.

אכן ראוי היה להגיש את כתב האישום במועד מוקדם יותר, אולם מכאן ועד לחוסר נקיון כפיים המרחק רב.

7.אשר על כן, אני מורה על הארכת המועד להחזקת התפוסים עד היום. משהוגש היום כתב אישום, הרי שאין צורך במתן החלטה להארכת מועד נוספת, והמשטרה רשאית להמשיך ולהחזיק בתפוסים עד אשר יגיעו המועדים האמורים בסעיפים 36 ו-37 לפקסד"פ.

ניתנה והודעה היום י' חשון תשע"א, 18/10/2010 במעמד הנוכחים.

יואל עדן, שופט

החלטה

רק כעת, לאחר החלטתי, נמסר כי הוגש כתב אישום כנגד המשיב 1 עוד ביום 15.09.2010. מכאן, שאותו איחור של המשטרה, הינו איחור של 15 יום בלבד ומכאן, שאין אלא לחזור על האמור בהחלטתי הקודמת.

ניתנה והודעה היום י' חשון תשע"א, 18/10/2010 במעמד הנוכחים.

יואל עדן, שופט