מדינת ישראל נ' מכול בקלה

החלטה

לפני בקשה למעצר המשיבה למשך 10 ימים.

המשיבה חשודה בביצוע מס' רב של עבירות שוחד.

קיים חשד סביר כנגד המשיבה שכן, היא הודתה לפחות בחלק מהמיוחס לה.

אשר לקיומה של עילת מעצר, המבקשת טוענת לעילת מעצר של חשש לשיבוש ואילו ב"כ המשיבה טוען שחשש זה אינו ממשי לנוכח העובדה שמרשתו הודתה ולנוכח העובדה שאין לה את הפרטים של אלו שעבורם נטען שהיא מחקה חובות ארנונה. טענת ב"כ המשיבה לא לגמרי משכנעת. ראשית, העובדה שחשוד הודה אינה מהווה בהכרח את סיום החקירה שכן, המשטרה צריכה להמשיך ולאסוף ראיות על מנת לבסס את ההודעה מחד ועל מנת לברר האם ההודעה מלאה מצד שני. שנית, חשש השיבוש איננו חשש ערטילאי ורמז קטן לכך ניתן למצוא במסמך 9. כמו כן, הנחתו של ב"כ המשיבה כי חשש השיבוש מתייחס אך ורק לקשר עם חייבי ארנונה, לא בהכרח נכונה ולענין זה אני מפנה למסמך מס' 8. אשר על כן אני סבור שמתקיימת עילת מעצר בשל חשש לשיבוש.

עיינתי בפעולות החקירה המתבקשות ואין ספק שמדובר בפעולות רבות לנוכח היקף המעשים המיוחסים למשיבה. לענין זה אני מפנה לדברי החוקרת לפיה נדרשת גביית עדות מיותר מ-20 חייבי ארנונה וכן אני מפנה ליתר פעולות החקירה המפורטות בדוח הסודי שסומן 1.

ב"כ המשיבה טען שיש לשחררה בשל הבאתה באיחור לבית המשפט היום. אכן יש להקפיד על הבאת עצורים בזמן אך גם אם חלה תקלה בענין זה היא לא אמורה להביא באופן אוטומטי לשחרור. על בית המשפט לאזן בין חומרת הפגם לבין האינטרס הציבורי. במקרה זה הפגם לא מאוד חמור שכן, האיחור לא היה גדול ונציגת המשטרה בכל מקרה היתה בבית המשפט בזמן. לעומת זאת, האינטרס הציבורי הכרוך בצורך לברר את הפרשיה עד תום, הוא אינטרס חשוב לנוכח היקף המעשים שמיוחסים למשיבה.

אשר על כן, ולמרות עברה הנקי של המשיבה, אני מורה על מעצרה עד ליום 28/03/11 בשעה 10:00.

תשומת לב בית המעצר מופנית לטענה לפיה המשיבה סובלת מאנמיה וייתכן שאף מבעיה רפואית חמורה יותר.

ניתנה והודעה היום י"ז אדר ב תשע"א, 23/03/2011 במעמד הנוכחים.

אברהם רובין, שופט

הוקלד על ידי: אורית איגלשטיין התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: