מדינת ישראל נ' מיקל

בפני

כב' השופט אריה זרזבסקי

הכרעת דין

כנגד הנאשמים הוגשו כתבי אישום המייחסים להם את העבירות הבאות:

נאשם מס' 1 – נהיגה ברכב שהיו מותקנות בו חגורות בטיחות, הנאשם הניח לנוסע לשבת במושב האחורי מבלי שיהיה חגור בחגורת בטיחות בניגוד לתקנה 83 ב' (א) לתקנות התעבורה תשכ"א - 1961.

נאשם מס' 2 – נסיעה ברכב שהיו מותקנות בו חגורות בטיחות במושב האחורי ומבלי שהיה חגור בחגורת בטיחות בניגוד לתקנה 83 ב' (א) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

אין מחלוקת בין הצדדים בענינים הבאים:

1.נאשם מס' 1 נהג ברכב מ.ר 92-613-71 בשעה 13.15 או בסמוך לכך כשהוא נוסע בתל-אביב על דרך יפו ממזרח לכיוון מערב, ומגיע לבית מס' 1.

2.בדרך יפו מס' 1 עומדת השוטרת ע"ת מס' 1 כשהיא עומדת סטטי על מדים ומבחינה ברכב נאשם מס' 1.

3.ברכב הנאשם מס' 1 ישבה נוסעת בסמוך למושב נאשם מס' 1 (העדה גב' לאה אסרק) ונאשם מס' 2 ישב במושב האחורי בצד ימין מאחורי מושב הנוסעת.

המחלוקת בין הצדדים הינה כדלקמן:

נאשם מס' 2 לא חגר חגורת בטיחות - כגירסת המאשימה, או האם הוא היה חגור בחגורת בטיחות כגירסת הנאשמים.

דיון:

1.מטעם המאשימה העידה השוטרת ע"ת מס' 1 רס"ל רויטל צדקה, אשר רשמה את הדוח"ות ת/1 לנאשם מס' 1 ות/2 לנאשם מס' 2. בעדותה הסתמכה על הדוח"ות המתארים את ביצוע העבירות על ידי הנאשמים.

2.השוטרת ציינה בעדותה כי מאחר והמדובר בארוע חריג לאור התנהגותו והתנהלותו של נאשם מס' 1 הארוע זכור לה.

3.בנסיבות המיוחדות של המקרה כמפורט בת/2 נאמר כי השוטרת הבחינה בנאשם מס' 2 דרך השמשה הקדמית של הרכב כשהוא יושב מאחור בצד ימין ללא חגורת בטיחות וכי אבזם החגורה תלוי בצמוד לדופן ימין. כן צויין בדו"ח כי חולצתו של נאשם מס' 2 היתה בצבע לבן ואילו חגורת הרכב היתה בצבע שחור.

4.בדברי הנהג בת/1 נאמר "את בעוד 12 שנה תגמרי את המשפט איתי, לא היה שוטר שעשה לי דוח אני יראה לכם אני ישתה מיץ גזר ויאכל שוארמה ואתם תלכו ותבואו הגברת שרון כהן היתה ולא ראתה את חיים ללא חגורה, אני הנהג יצאתי בתחילת הנסיעה ובעצירה הנוסע היה חגור".

לדברי השוטרת ע"ת 1 יש המשך במזכר לדברי הנהג אך המזכר אינו בידה (שורה 31 בעמ' 2 לפרוטוקול).

בדברי הנהג (הנוסע) בת/2 נאמר "הייתי עם חגורה היד שלי היתה למטה זה הכל".

5.מטעם המאשימה העידה גם ע"ת מס' 2 רס"מ שרון כהן אשר העידה כי לא ראתה את העבירה (שורה 9 בעמ' 8 לפרוטוקול) אך זכרה את הארוע לאחר העבירה לנוכח ההתנהגות וההתבטאות של נאשם מס' 1. לדבריה כשחזרה לתחנה רשמה מזכר שתאר את התבטאויותיו של נאשם מס' 1 אך מזכר זה אינו בידה. (שורה 2 בעמ' 8 לפרוטוקול).