מדינת ישראל נ' מימון

החלטה

בפני בקשה לפסילתו של המשיב מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה וזאת עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

בדיון קודם שנערך בפני בעניינו של המשיב בשאלת בקשת המדינה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, קבעתי כי יש נגד המשיב ראיות לכאורה ולאחר שבוצעה הערכת מסוכנותו, שוחרר המשיב בתנאי מעצר בית מלא.

ב"כ המשיב הסכים ובצדק לבקשת המדינה אך בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בבש"פ 8514/05 איוב אבו צעלוק נ. מדינת ישראל ביקש כי תקופת הפסילה של המשיב תוגבל בזמן.

ב"כ המדינה התנגד לבקשה וביקש כי לאור מסוכנות המשיב תמשך פסילתו ללא מגבלת זמן עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את עמדת ב"כ המשיב שכן המדובר בהחלטה מחייבת של בית המשפט העליון בפרשת אבו צעלוק ובהתאם להחלטה זו, על בית משפט זה לקבוע פרק זמן סביר בהתאם למסוכנותו של המשיב ביחס לתקופת פסילתו עד לתום ההליכים ואין עוד מקום להגדיר פגיעה בזכות יסוד מבלי שפגיעה זו תוגבל בזמן.

כמובן, שגם אם נהיגתו של המשיב תוגבל בזמן, אין מניעה כי המדינה תגיש בקשה נוספת לקראת תום התקופה ובהתאם להמשכות ההליכים בתיקו העיקרי של המשיב והערכת מסוכנות מחודשת, תבחן מחדש בקשת המדינה. אולם, בהעדר בקשה מטעם המדינה, תפקע תקופת הפסילה במועד שיקבע בהחלטה זו.

בהתאם לחוק פסילה עד לתום ההליכים מלקבל ומלהחזיק רישיון נהיגה פוקעת באופן אוטומטי בתום 6 חודשים.

לאחר שקראתי את כל הראיות בתיק זה, אני סבור כי "שעון הפסילה" שהגדיר המחוקק לצד הליך זה כברירת מחדל מתאים לנסיבות שבתיק זה.

אני סבור כי תקופה של 6 חודשים הולמת את הזמן בו ניתן וצריך לסיים את ההליכים בתיקו העיקרי של המשיב.

אני סבור כי מידת מסוכנותו של המשיב תואמת את התקופה שקבע המחוקק ולכן אני קובע בהתאם להחלטה בענין אבו צעלוק, כי המשיב יפסל מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים מיום 11.4.2010 ובתום תקופה זו תפקע פסילתו.

מזכירות בית המשפט תנפק אישור הפקדה מיום 11.4.2010.

משטרת ישראל תעביר את רישיון הנהיגה להמשך הפקדתו במזכירות בית המשפט.

ניתנה והודעה היום כ"ה אייר תש"ע, 09/05/2010 במעמד הנוכחים.

אלון אופיר, שופט

הוקלד על ידי: דורית שריקי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: