מדינת ישראל נ' מייבולייב(עציר) ואח'

החלטה

בקשה להארכת מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים נגדו.

לבית המשפט הוגש כתב אישום המייחס למשיבים 8 אישומים בעבירות של התפרצות למקום מגורים וגנבה בצוותא חדא בהתאם לסעיף 406 (ב) + 29 (ב) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, כדלקמן:

אציג את האישומים בהתאם לתאריך התרחשותם:

באישום השמיני נטען כי בתאריך 7.2.12 התפרצו המשיבים לדירה ברח' פרץ נפתלי בפתח תקווה, ע"י פתיחת תריס חלון מטבח הבית, וגניבת תכשיטי זהב ושאר פריטים.

באישום השביעי נטען כי בתאריך 7.3.12 התפרצו לבית ברח' שדה יצחק בפתח תקווה, על ידי כך ששברו את מנעולי תריס הויטרינה, נכנסו פנימה וגנבו תכשיטי זהב.

באישום השישי נטען כי בתאריך 13.3.12 התפרצו המשיבים לבית ברח' מוצקין בפתח תקווה, על ידי כך שפתחו את חלון חזית הבית, וגנבו ממנו טבעת יהלומים, וכסף בסך 2,000 ש"ח.

באישום החמישי נטען כי בתאריך 15.3.12 התפרצו לבית ברח' גייסות השריון בפתח תקווה, על ידי כך שפתחו את תריס המרפסת וגנבו מהבית 6,000 דולר, 1,000 ש"ח ושאר פריטים, כמפורט באישום.

באישום הרביעי נטען כי בתאריך 21.3.12 בין השעות 08:00 ל14:00 התפרצו לבית ברח' לייב בפתח תקווה וגנבו ממנו שתי מצלמות, תכשיטי זהב, ופריטים נוספים.

באישום השלישי נטען כי, באותו היום, בתאריך 21.3.12 בין השעות 08:30-13:30 פרצו לבית נוסף באותה כתובת וגנבו ממנו תכשיטי זהב, כסף מזומן ושאר פריטים כמתואר באישום.

האישומים השלישי והרביעי בוצעו באותו יום, ביחס לאותו בית דירות, ובסמיכות זמנים.

באישום השני נטען כי בתאריך 22.3.12, בשעה 09:30 (כלומר יום לאחר שביצעו את האישומים נשוא השלישי והרביעי) התפרצו לדירה ברח' רוטשילד על ידי כך שפרצו את תריס חלון הבית וגנבו ממנו מחשב נייד.

באישום הראשון נטען כי בתאריך 22.3.12 בשעה 11:00 התפרצו לבית ברח' בלפור בפתח תקווה, גנבו ממנו טלפון נייד, תכשיטים ורכוש נוסף.

האישומים שני והראשון בוצעו באותו היום.

ב"כ המשיבים מסכימים לקיומן של ראיות לכאורה להוכחת האשמה.

קיים יסוד סביר לחשש, ששחרור המשיב יביא לשיבוש מהלכי חקירה, בהתאם לסעיף 21 (א) (1) (א) ויסכן את בטחון הציבור, בהתאם לסעיף 21 (א) (1) (ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996.

המשיבים פעלו יחד כצמד עבריינים אשר זרע הרכש רכוש, סיגלו לעצמם דרך חיים שהיא דרך עבריינות הרכוש, ובחבירה יחד פרצו ל-8 דירות וזאת בתוך פרק זמן מצומם ביותר, שבין ה- 7.2.12 עד- 22.3.12, וכפי שפורט לעיל בשני מקרים הגדילו לעשות ופרצו לדירות פעמיים באותו היום בהבדל של שעות ספורות, אם בכלל.

פסיקת בית-המשפט העליון במקרים כגון אלה הינה, כדלקמן:

בבש"פ 1782/12 ר.ז נגד מדינת ישראל (4.3.12) נדון עניינו של בעל עבר פלילי, אשר הואשם בהתפרצות למקום מגורים, ובית-המשפט העליון ציווה על מעצרו עד תום ההליכים.

בבש"פ 45/10 מסארוה נגד מדינת ישראל (8.1.10) נדון עניינו של נאשם, בעל עבר פלילי, אשר הואשם בהתפרצות בודדת לרכב, וגניבה ממנו, ובית-המשפט העליון ציווה על מעצרו, גם ללא הכנת תסקיר, בקובעו: "כשלעצמי, אני מתקשה לקבל את הטענה כי בכל מקרה של עבירת רכוש יחידה או עבירת רכוש לא מתוחכמת לא קמה עילת מעצר. יש בגישה זו כדי לעודד בעקיפין ריבוי עבירות, שהרי כל שרשרת עבירות מתחילה בעבירה ראשונה, שמא יאמר העבריין לעצמו כי אין סיכוי שייעצר "במכה" הראשונה...אין לראות בעבירות רכוש כמו התפרצות לדירה או גניבת רכב גזירת גורל שאין לה מענה בחוק או בפסיקה".