מדינת ישראל נ' מטבייב

בפני

שופט אברהם טננבוים

הכרעת דין

הנאשם מר אלכסנדר מטבייב (להלן: "הנאשם") מואשם בכך שנהג כשהוא שיכור, פסול מלנהוג, ובעת מעצרו הכשיל שוטר בהתנהגותו, והכל כפי שיפורט.

העד העיקרי מטעם המאשימה היה רס"ר אפללו יצחק (להלן: "השוטר" ו/או "העד"). אומר בראש ובראשונה כי השוטר נאמן עלי לחלוטין. מדובר באירוע שאירע לפני כארבעה חודשים, הוא זכור לשוטר היטב ואין לו כל סיבה להרע לנאשם. אציין עוד שהשוטר העיד בפניי כי תוך כדי האירוע הסתבר לו כי בתו של הנאשם משרתת במג"ב בתחנת בית שמש והיא מוכרת לעד. התרשמתי גם שהעד ניסה בעדותו שלא להזיק לנאשם יתר על המידה וברור לי שכל דבריו היו מדויקים.

עדות השוטר פשוטה. השוטר נסע בסיור רגיל בבית שמש כשלפתע ראה נהג חולף על פניו ברכב ומאיר עליו ומסביבו במצביע לייזר שאף סינוור את השוטר. השוטר נסע אחרי הרכב כדי להעיר לו אך הנהג לא עצר מייד אלא במרחק רחוק מהסביר, לאחר שהשוטר נסע אחריו. מיד כשעצר אותו השוטר שם לב השוטר כי הנאשם שיכור לאור ריח חריף שנדף ממנו. השוטר ביקש מהנאשם לצאת מהרכב וזה יצא ממנו, התנודד ומיד התיישב על המדרכה. השוטר שם לב כי הנאשם נמצא תחת שכרות וביקש ממנו להיבדק בנשיפון ובינשוף, אך זה סירב בתוקף ותגובותיו לא היו בהכרח הגיוניות.

השוטר העיד בפניי כי לא ניתן היה לערוך לנאשם בדיקת מאפיינים משום שהוא לא יכול היה לעמוד, הגיב לא לעניין ואף סירב בתוקף לעבור כל בדיקה. השוטר לקח את הנאשם לתחנה לשם המשך טיפול. עוד העיד השוטר כי הנאשם סירב לתת לו רישיון נהיגה ותעודת זהות ונימק זאת כי אין לו, למרות שבשלב מסוים הציג לו תעודת זהות. השוטר העיד כי הנאשם אמר לו כי אין עליו רישיון נהיגה, אך בשום שלב לא אמר לו הנאשם כי הוא פסול מלנהוג. יתרה מזו, עד שהגיע השוטר להעיד בפניי לא ידע כלל כי הנאשם נפסל בשלב כלשהו מלנהוג. השוטר העיד כי הנאשם אמר לו שאין לו רישיון נהיגה, אך הוא בדק במסוף ומצא כי יש לו ולכן לא הבין את טענת הנאשם.

כידוע אין צורך בהכרח בפסיקה בבדיקה מדעית להוכחת שכרות, ומאפיינים לבדם מספיקים לכך. במקרה שלפנינו נחה דעתי כי הנאשם היה שיכור ודי בכך כדי להרשיע אותו בעבירה זו. עדותו של השוטר כי הנאשם שיכור כלוט וכי לא יכול היה אפילו ללכת מרוב שכרותו מקובלת עלי.

מעבר לכך, מקובלת עלי גם עדותו של השוטר כי הזהיר את הנאשם שסירובו להיבדק מחשיבו כשיכור. השוטר כתב על כך תזכורת בדו"ח, וממילא עצם הסירוב המוחלט מספיק. אציין כי ייתכן והיה מן הראוי להשתמש בטפסים אחרים המקובלים בענף התנועה, אולם אין בכך די כדי לפסול את האזהרה.

אוסיף גם כי תגובת הנאשם הייתה: "אני לא נהגתי כלל ולא שתיתי". תגובה כזו לשוטר שרואה אותו נוהג ומריח ממנו ריח אלכוהול חזק, היא תגובה בעייתית שמעידה על מצבו של המגיב.

לסיכומו של עניין נחה דעתי כי ניתן היה להרשיע את הנאשם רק עקב הסימנים, או רק עקב הסירוב, ובוודאי מהשילוב של שניהם.

הנאשם מסכים כי נפסל לנהיגה ונהג תחת פסילה, כך שסעיף זה בכתב האישום מוסכם. ממילא נהג גם ללא ביטוח היות ותעודת הביטוח איננה תקפה למי שנוהג בפסילה.

הנאשם מואשם גם בהכשלת שוטר, זאת משום שלא אמר לשוטר בשום שלב כי הוא פסול מלנהוג. לא רק זו, אלא גם שלושה ימים מאוחר יותר כשנשמע על ידי הקצין (ת/2) אמר לו כי "איבד את הרישיון וצריך לקבל חדש". גם לקצין לא אמר הנאשם כי נפסל מלנהוג. אין אפשרות להימנע מהמסקנה שהיות והשוטר לא עלה על עובדת היותו פסול, סבר הנאשם כי יצליח לצאת מכך ולכן לא אמר גם לקצין כי הוא פסול מלנהוג, אלא אמר שיפקיד את רישיונו מאוחר יותר. אשר לכן אני רואה בהסתרת עובדה מהותית זו כהכשלת שוטר.

אוסיף כי הסנגור ניסה לטעון כי הנאשם מתקשה בעברית ולא הבין את דברי השוטר. התרשמותי אחרת. התרשמתי כי הנאשם הבין היטב בעת האירוע את שקורה, והשפה לא היוותה עבורו מכשול. הנאשם ידע והבין אך חשש מהבדיקה בגלל עברו ולכן התחמק מביצועה. גם עדותו בפניי הייתה בשפה רפה והתרשמתי גם ממנה כי הנאשם מודע היטב להתנהגותו ולאשר עשה.

עוד יש להוסיף את עניין פנס הלייזר שהיה בידיו. להגנה לא היה הסבר מיוחד מדוע זה מסתובב אדם כשהוא נוהג ומחזיק בידו פנס לייזר. לטענת הנאשם הדליקו פעמיים כדרך אגב כדי לבודקו וגם זאת כשהוא מכוונו לעבר הכביש בלבד. לטענת השוטר מנגד הנאשם סינוור אותו עם המכשיר והשתמש בו חופשי לכיוון הכביש, כשהוא מפריע גם לכלי רכב אחרים. עצם התנהגות זו שרק בעטיה עצר אותו השוטר, מחזקת את הטענה כי היה שיכור ולא נוסיף בכך.

לסיכומו של דבר, לאחר ששמעתי את הצדדים והתרשמתי מעדותם לפניי, ולאחר שהזהרתי עצמי כי למרות שאין מדובר בעדות יחידה במובנה המשפטי הפורמאלי, הרי שיש כאן מעין עדות יחידה, ולאור מכלול הראיות, החלטתי להרשיע את הנאשם בכל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

ניתנה היום, כ"ז שבט תשע"א , 01 פברואר 2011, במעמד הצדדים

התובעת טוענת לעונש: הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בסדרת עבירות חמורות הכוללות נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בשכרות בכך שסירב, הכשלת שוטר ונהיגה ללא ביטוח. המדובר בסדרת עבירות המדברת בעד עצמה. המדובר ברמת חומרה מהגבוהות. הנאשם נהג ברכבו הפרטי בעודו מאיר באמצעות קרן לייזר לעבר כל. עצם נהיגתו באופן זה ועצם עצירתו שלא באופן מיידי וחוסר שיתוף הפעולה ואף הטעיית השוטר בשטח מעידים על נאשם המהתל במערכת החוק, על נאשם שעושה ככל שלאל ידו להימלט מאימת הדין. אין המדובר בנאשם המשתף פעולה עם השוטר או בטיפול עמו בהמשך , אלא בנאשם שעושה מאמצים להסתיר את עצם פסילתו , נאשם המסרב לנשוף. גם העובדה שהיה נאשם בעבר בפני שופט ונדון בגין נהיגה בשכרות בזמנו דובר ברמת שיכרות של 945 מקירו גרם , גם בכך אין די בכדי להרתיעו , גם במאסר על תנאי כפי שהוגש לביהמ"ש אין כדי להרתיעו והוא ממשיך ונוהג בשיכרות.

הן סדרת העבירות ונסיבות ביצוע העבירה ועברו של הנאשם מציירים תמונה של נאשם שיש להרחיקו אלתר מהכביש, מגישה לעיון ביהמ"ש גיליון הרשעות.