מדינת ישראל נ' מחפוז

גזר דין

כתב האישום

הנאשם הורשע בעקבות הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בעבירה של גניבת רכב, בכך שביום 11.04.13 בסמוך לשעה 08:00, בירושלים גנב הנאשם רכב מסוג יונדאי גטס השייך לגב' ענת פרידלנדר . הנאשם פרץ לרכב בדרך שאינה ידועה, שבר את מתג ההנעה של הרכב והחל בנסיעה לכיוון מחסום קלנדיה.

כאשר הגיע למחסום זוהה הנאשם על ידי מאבטח, יצא מהרכב, נמלט מהמקום בריצה ונתפס רק לאחר מרדף.

תסקיר שירות המבחן

עוד הוסכם בין הצדדים כי הצדדים יטענו לעונש באופן חופשי לאחר קבלת תסקיר בעניינו של הנאשם.

מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם בן 22 רווק המגלה מחויבות כלפי אמו ובני משפחתו ומסייע בפרנסתם. אביו של הנאשם תושב הרשות הפלשתינית, מעורב בפלילים, המרצה כעת עונש מאסר וסובל מבעיות התמכרות ועל רקע זה נעדר מהבית. בני משפחתו של הנאשם סובלים ממחסור כלכלי חמור ולעיתים ידם אינה משגת קניית מוצרי מזון בסיסיים, המשפחה מתקיימת מהכנסותיו של הנאשם ושניים מאחיו וכן מקצבת אבטחת הכנסה אותה מקבלת האם מן מהמוסד לביטוח לאומי.

קצינת המבחן מסרה כי הנאשם עזב את לימודיו לאחר שהשלים 7 שנות לימוד, הוא אינו יודע קרוא וכתוב, ומאז עזב את מערכת החינוך הוא עובד באופן מזדמן בשיפוצים. עוד מסרה קצינת המבחן כי הסיכון הנשקף מן הנאשם הוא בדרגה בינונית.

אשר לביצוע העבירה, קצינת המבחן מסרה כי הנאשם מקבל אחריות חלקית בלבד, מטשטש את חומרת העבירה ומביע נזקקות ונכונות לקבל סיוע במסגרת הליך טיפולי. קצינת המבחן סברה כי הרקע לביצוע העבירה הוא אישיות בלתי בשלה ודימוי עצמי פגוע, וזאת בשל היעדרות דמות הורית סמכותית ומצבת גבולות. נוכח נסיבות אלה ורצונו של הנאשם להשתלב בטיפול, ומאחר שהנאשם צעיר ונעדר הרשעות קודמות, קצינת המבחן המליצה כי יוטל על הנאשם עונש של מבחן ושל"צ בהיקף של 180 שעות.

טיעוני ב"כ הצדדים והנאשם

ב"כ המאשימה עתר למתחם עונש הולם של בין 12 ל- 30 חודשי מאסר וזאת בהתחשב בחומרת עבירת גניבת הרכב וכן בהתחשב במרדף שהתבצע אחר הנאשם. ב"כ המאשימה הדגיש את הצורך בענישה מרתיעה כדי להילחם בתופעת גניבת הרכב ולכן ביקש מבית המשפט לדחות את המלצת שירות המבחן ולהעדיף שיקולי גמול והרתעה על פני השיקול השיקומי.

ב"כ הנאשם הדגיש כי הענישה היא אינדיבידואלית וכן הדגיש את הנסיבות המיוחדות של תיק זה וביקש כי בית המשפט ייעתר להמלצת שירות המבחן. ב"כ הנאשם ציין, כי הנאשם שהה מספר ימים במעצר, בהמשך שוחרר למעצר בית מלא עד ליום 03.11.13. לאחר מכן, התאפשר לנאשם לצאת ממעצר הבית לצורך עבודה והוא נמצא בתנאים אלה עד היום, כאשר הוא לא הפר את תנאי השחרור. עוד טען ב"כ הנאשם כי פרנסת המשפחה תלויה בנאשם.

ב"כ הנאשם טען כי תיקון 113 מאפשר לבית המשפט לחרוג ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום. וביקש כי בית המשפט יאמץ דרך זו נוכח המלצת שירות המבחן.

הנאשם הביע חרטה על מעשיו, מסר כי לא יחזור על מעשים מסוג זה וביקש מביהמ"ש להתחשב בו שכן הוא המפרנס היחיד של בני משפחתו.

מתחם העונש ההולם

בבואי לשקול את מתחם העונש ההולם אתחשב בערך החברתי המוגן, אשר המחוקק ראה צורך רב לבצר את מעמדו וקבע פרק מיוחד בחוק העונשין בו נקבעו עונשי מקסימום חמורים לצד עבירות אלה.

אשר לנסיבות ביצוע העבירה אתחשב בכך שמדובר בעבירה לה קדם תכנון מוקדם, שכן הנאשם ידע כיצד להיכנס לרכב, לשבור את מערכת ההנעה, להניע את הרכב ואף התקדם עם הרכב לכיוון השטחים. עוד אתחשב בכך שלאחר שהנאשם נתפס הוא נמלט מהמקום ונתפס לאחר מרדף.

כמו כן, אתחשב בכך שהנאשם גרם נזק בפועל לרכב וכן היה עלול לגרום נזק רב יותר לו היה משלים את חציית המחסום ומעביר את הרכב לשטחים. עוד יצוין כי מלבד הנזק לרכוש עצמי, נגרם נזק לחברה כולה בשל הוצאות הביטוח הגבוהות המגולגלות על כל בעלי הרכבים. יודגש כי בעבירות מסוג זה נגרמת עוגמת נפש נוספת לנפגע העבירה מעבר לנזק לרכוש, וזאת בשל הפגיעה בתחושת הביטחון האישי. מנגד אתחשב בכך שעבירת גניבת הרכב לא הושלמה והרכב הוחזר.

בנסיבות אלה ובהתחשב בפסיקה הנוהגת אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בשל מעשה זה הוא בין 9 ל- 24 חודשי מאסר. ( ר' בת.פ. 10959-03-12, ת.פ. 1242-06-12, ת.פ. 6317-02-12, ת.פ. 18914-09-11 ובת.פ. 6312-02-12 עפ"ג 5832-07-13, עפ"ג 11136-02-13 וע"פ 7078-03-13).

למרות המלצת שירות המבחן להטלת עונש של של"צ ומבחן, נוכח חומרת העבירה והצורך לתת דגש להגנה על הציבור ולהרתעת הרבים, ומאחר שהנאשם טרם החל בהליך טיפול של ממש, ולא ברורים המניעים לביצוע העבירה והקשר בין הצורך בטיפול לבין ביצוע העבירה, לא מצאתי לחרוג ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום אלא התחשבתי בתסקיר החיובי בקביעת העונש המתאים.