מדינת ישראל נ' מחאג'נה

החלטה

טיעוני הצדדים

ביום 23.4.12 הגיש המבקש בקשה לחישוב הפסילה בתיק זה, בו ניתן גזר דין ביום 10.11.99.

בין יתר העונשים, הושתו על המבקש 11 שנות פסילה בפועל.

לטענת המבקש, הוא לא הפקיד את רישיון הנהיגה בביהמ"ש משום שלא ידע כי עליו לעשות זאת. עם זאת, מעת מתן גזר הדין ועד היום לא נהג כלל. לבקשתו צרף המבקש תצהיר חתום כדין, התומך בטיעוניו ואישור משרד הרישוי בדבר תוקף רישיונו, הכולל את דף הפסילות.

המשיבה הגישה את תגובתה ביום 24.5.12, לאחר שאיתרה את המסמכים הרלבנטיים למתן תגובתה וצרפה אותם לתגובתה.

לטענתה, בעת מתן גזר הדין ומשלא הפקיד המבקש את רישיונו התקף בהתאם לתקנה 556 לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961 (שחלה על המבקש בעת מתן גזר הדין), הרי שיש להחיל את תקנה 557 (ד) לתקנות תעבורה (שחלה לאחר מתן גזר הדין ועד לפקיעת רישיונו של המבקש), לפיה אם לא ניתנה הצהרה ורישיונו של המבקש שנפסל פקע ולא חודש, יחל מרוץ הפסילה מיום שלמחרת פקיעת תוקפו של רישיון הנהיגה.

על כן, לטעמה, יש לחשב את עונש הפסילה בתיק זה מיום שלאחר פקיעת תוקפו של רישיון הנהיגה – 31.3.03.

מאחר שהמבקש נפסל בתיק ת"ד 580/97 הקודם בזמן לתיק זה, למשך 4 חודשים, לטענת המשיבה, יש לחשב את עונש הפסילה בתיק זה מיום שלאחר סיום ריצוי הפסילה בתיק ת"ד 580/97.

המשיבה צרפה לתגובתה את גיליון ההרשעות קודמות של המבקש בתעבורה, לפיו לא הורשע המבקש בעבירות תעבורה החל מיום 30.3.99.

דיון והכרעה

החוק מטיל את האחריות להפקדת רשיון הנהיגה על הנהג שרשיונו נפסל.

הטענה בדבר אי ידיעת החוק איננה יכולה להוות תחליף להפקדת רשיון.

בתיק ת"ד 580-97 של בימ"ש זה, שפסק הדין בו קדם לפסק הדין בתיק זה, הוגשה ביום 16.6.11 בקשה לחישוב מירוץ הפסילה.

בהחלטה מיום 21.7.11 חושבה הפסילה מיום 16.6.11, למשך 4 חודשים, ובמצטבר לכל פסילה אחרת.

בהתאם לתקנה 557(ד) לתקנות התעבורה, בנוסחה התקף לעניינו של המבקש, יש לחשב את מירוץ הפסילה מיום שלמחרת פקיעת תוקף הרשיון, דהיינו, 22.3.03.

בהתחשב בכל האמור לעיל, מירוץ הפסילה בתיק זה יחל ביום 22.3.03, למשך 11 שנים.

הפסילות בתיק זה ובתיק 580-97, ירוצו, בהתאם לחוק וכפי שנכתב מפורשות בגוף ההחלטה, במצטבר זו לזו.

ריצוי שתי הפסילות המצטברות יסתיים ביום 22.7.14.

המזכירות תנפיק אישורי הפקדה בהתאם להחלטתי זו, ותסרוק החלטה זו גם לתיק ת"ד 580-97.