מדינת ישראל נ' מחאג'נה

גזר דין

הנאשם, מוחמד בן טלאל מחאג'נה, יליד 1977, הורשע ביום 21.10.10 על-פי הודייתו בכתב אישום מתוקן המייחס לו עבירה של החזקת נשק לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

לפי העובדות המפורטות בכתב האישום, ביום 3.5.10 בסמוך לשעה 5:00 בבוקר במתחם משפחת ג'יוסי בג'לג'וליה החזיק הנאשם בעצמו או באמצעות אחר מטעמו בחזיזים צבאיים מס' 4 – הדלקה חשמלית ללא רשות על פי דין.

לחובתו הרשעות קודמות. עבירות משנת 1997 של נשיאת סכין והתנהגות פרועה במקום ציבורי, בגינן נגזר מאסר מותנה וקנס; ועבירה משנת 2008 של החזקת נכס החשוד כגנוב, בגינה נגזרו מאסר מותנה שלא יעבור על סוג העבירות בו הורשע והתחייבות להימנע מעבירה.

בטיעוניה לעונש עמדה ב"כ המאשימה על חומרת העבירה והמסוכנות שבה; על הרשעותיו הקודמות: נשיאת סכין והתפרעות במקום ציבורי משנת 1999 והחזקת נכס חשוד כגנוב – בלון גז משטרתי - משנת 2010. הדגישה את החומרה היתרה שיש בדפוס חוזר של החזקת חומרים נפיצים השייכים לרשויות הביטחון – שם בלון גז השייך למשטרה וכאן חזיזים השייכים לצה"ל; עוד ציינה כי ב"כ הנאשם התנגד להצעתה לעריכת תסקיר.

לפי כל אלו עתרה למאסר בפועל, למאסר על תנאי ולקנס.

ב"כ הנאשם, עו"ד מג'אדלה, עמד על ההודיה והחיסכון בזמן שיפוטי, על היותו בן 35, נשוי ואב לשני ילדים קטינים, שעליו עול פרנסתם וכן מפרנס את הוריו הקשישים והחולים; על תקופת מעצרו מ-6.5.10 ועד 16.5.10, ועל מעצר הבית המלא בו שהה מיום 16.5.10 ועד 10.8.10 ללא הפרת תנאי השחרור. על שהיה במעצר להרתיע והוא שינה דרכיו בעקבותיו; הבעת החרטה ולקיחת האחריות; על שעברו אינו מכביד; על המצב הכלכלי הקשה בביתו שהוחמר נוכח מעצר הבית שבו שהה.

לפי כל אלה, עתר לענישה צופת פני עתיד, ללא קנס.

אביו של הנאשם מסר כי הוא ואשתו חולי לב וכי הנאשם דואג ומטפל בהם, והנאשם חזר וציין כי עבד עד מעצרו וכי אשתו עובדת.

שקלתי את כל שהובא בפניי.

לחומרה שקלתי את טיב העבירה – החזקת נשק מסוג חזיזים צבאיים, את המסוכנות הגלומה בעבירה שכזו ואת הסכנה לשלום הציבור בהימצא חזיזים זמינים להפעלה תחת ידו של מי שאינו מורשה להחזיקם; את הסיכון שיגיעו לידי בני ביתו ומאן דהוא ייפגע; את עברו הפלילי; את העובדה כי החזיק נכסים נפיצים השייכים לגורמי הביטחון הישראליים, ללא רשות לפי דין, בדומה להחזקת נכס נפיץ אחר – בלון גז – השייך למשטרת ישראל ללא רשות לפי דין בשנת 2008; את הניסיון המוכיח שהטלת מאסר מותנה בעבר - לא היה בה כדי להרתיע, לצד האינטרס הציבורי להתריע ולהרתיע; ואת הנטייה המדאיגה של הנאשם להחזיק חומרים מסוכנים.

לקולא שקלתי את ההודיה והחיסכון בזמן שיפוטי; את האפשרות ששהייה במעצר במשך שבוע ומחצה - יש בה כדי להרתיע, וכן ששהה תקופה ממשית במעצר בית, שלא הופר; את הנסיבות האישיות – היותו מפרנס עד למעצרו לצד אשתו, של שני ילדיו הקטינים, ומטופל בהורים זקנים וחולים; לעניין זה עיינתי בתדפיס פעולות בעו"ש ליום 13.6.10 שהגיש הנאשם ולפיו חשבונו ביתרת חובה ובו מספר צ'קים שהוחזרו ללא כיסוי וכן היום הוצג לי תדפיס עדכני אודות מצבו הכלכלי הקשה; שמעתי את דברי אביו בדיון אודות מצבם הרפואי שלו ושל אשתו וכי בנו מטפל ודואג להם – ואת כל אלו אקח בחשבון וזאת לצד הצגת מסמך רפואי אודות נכות צמיתה של האם מטעם המל"ל.

בת"פ (שלום ת"א) 6491/08 מדינת ישראל נ' אלי קודסי, תק-של 2010(1), 92498 (2010) נגזרו על מי שהורשע לפי הודייתו במסגרת הסדר טיעון בהחזקת נשק שלא כדין – אקדח וכן עשרות חזיזים, כדורי נפץ וזיקוקים, שישה חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 3,000 ש"ח.

שם דובר במי שעברו נקי ונסיבות אישיות קשות לפי תסקיר, אשר את החזיזים, כדורי הנפץ והזיקוקים החזיק עבור אחר שהטמינם במחסנוֹ.

בענייננו שוני לחומרה – לנאשם עבר פלילי, לרבות בעבירה דומה באופיהּ משנת 2008: החזקת חומר נפיץ - בלון גז - השייך למשטרה והחשוד כגנוב; ושוני לקולא – לא החזיק אקדח, כדורי נפץ, זיקוקים וחזיזים, אלא חזיזים בלבד.

על פי כל אלו, מוצאת אני להטיל על הנאשם מאסר לתקופה שבין 6.5.10 ל-16.5.10 כולל, תקופה מקבילה לתקופת מעצרו, וכן שלושה חודשי מאסר בפועל, שירוצו בהסכמתו שניתנה במעמד זה בדרך של עבודות שירות, במועצה מקומית ערערה צפון, בכפר ערערה, חמישה ימים בשבוע, 8.5 שעות יומיות, בפיקוחו של חלבי אמל, טלפון 050-6278504, החל מיום 15.12.10.

בתאריך זה בשעה 08.00 יתייצב הנאשם לצורך קליטה והצבה במפקדת מחוז צפון, יחידת עבודות שירות ת.ד. 4136 כפר מג'אר, אוטובוס מתחנה מרכזית טבריה/כרמיאל קו 56.

הוסבר לנאשם כי עליו לעדכן את משרד הממונה בכל שינוי, אם יחול, בכתובת מגוריו, וכן שעליו לעמוד בתנאי הפיקוח וביקורות פתע וכי כל הפרה בעבודות השירות עלולה להביא להפסקה מנהלית ולריצוי יתרת העונש במאסר ממש.

כמו כן, מוטלים עשרה חודשי מאסר על תנאי, אותם לא יישא אלא אם בתוך שלוש שנים מהיום יחזור ויעבור על העבירה בה הורשע, סיוע או ניסיון לעוברה.

אני מטילה על הנאשם בהתחשב במצבו הכלכלי קנס בגובה 3,000 ₪ או שלושה חודשי מאסר תחתיו; וכן תיחתם התחייבות בגובה 4,000 ₪, תנאיה כפי התנאי שהוטל, ואם לא תיחתם ירַצה שבעה ימי מאסר.