מדינת ישראל נ' מחאג'נה(עציר)

החלטה

לפני בקשה לביצוע פעולות חקירה משלימות לאחר הגשת כתב אישום, בהתאם לסעיף 61 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982 (להלן: "החוק").

ביום 2/5/13 הוגש כנגד הנאשם, מר עלי מחאג'נה (להלן: "הנאשם") כתב אישום המייחס לו עבירות של הטרדה מינית, סחיטה באיומים והטרדה באמצעות מתקן בזק – והכל כלפי מי ששמשה בעבר כעורכת הדין שלו מטעם הסניגוריה הציבורית. בכתב האישום צוין כי העבירות הנטענות בוצעו בתקופה שבין ספטמבר 2011 ועד אפריל 2013, אם כי הודגש כי ההטרדות הפכו אינטנסיביות במיוחד בחודש אפריל 2013.

ביום 5/5/2013 הוגש כתב אישום מתוקן.

בד בבד הוגשה בקשה למעצרו של הנאשם עד תום ההליכים – והבקשה התקבלה.

בבקשה הנוכחית, טוענת המאשימה כי לאחר הגשת כתב האישום התקבל חומר חקירה נוסף המתייחס לאירוע הטרדה נוסף, המהווה חוליה נוספת בפרשה המתוארת בכתב האישום.

המאשימה עותרת למתן היתר לחקירה משלימה של הנאשם לגבי חומר החקירה החדש, הכולל מסמכים אשר סומנו על ידי בתיק החקירה: מזכר מיום 7/5/2013 – "א"; מזכר נוסף מיום 8/5/2013 – "ב"; הודעת המתלוננת מיום 8/5/2013 – "ג", מוצג ודו"ח תפיסה וסימון מיום 27/5/2013 שנמצאים במעטפה – "ד").

בדיון שנקבע לשמיעת הבקשה מסר הנאשם את שמו של עוה"ד אשר מייצג אותו, עורך דין אשר אף זומן על ידי בהמ"ש לדיון. הואיל ועוה"ד לא התייצב – החלטתי לאפשר לו שהות להגיש את תשובתו בכתב טרם מתן החלטה. פרוטוקול הדיון נשלח לאותו עורך דין, אשר הודיע כי הוא אינו מייצג את הנאשם.

אישור לביצוע השלמת החקירה הוגש לעיוני ביום 18/6/2013 (בהתאם להנחיה מס' 6.11 של פרקליט המדינה אשר כותרתה "השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום" (עדכון אחרון מיום 15/2/08)).

מצאתי להיעתר לבקשה להשלמת החקירה.

הוראות סעיף 61 לחוק מורות כי ניתן לבצע פעולות חקירה אף לאחר הגשת כתב אישום "לשם ניהול יעיל של המשפט", אם כי רק בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת (וראו באשר לפרשנות של סעיפים 60-61 לחוק בהקשר זה את תפ"ח (תל-אביב יפו) 1182/03 מדינת ישראל נ' מגרלשוילי).

במקרה זה, אני סבורה שמתקיימים אותם טעמים מיוחדים.

ראשית, על פי הנחית פרקליט המדינה ועל פי הגיונם של הדברים, אחד מהשיקולים שיש לשקול הינו הצורך בביצוע השלמת החקירה. לאור מהותו של המידע החדש, הקשר ההדוק שלו למכלול האירועים נשוא כתב האישום – מצאתי שהשלמת החקירה חשובה לצורך ניהולו של התיק וחקר האמת.

שנית, שיקול נוסף אותו יש לבחון, נוגע לאפשרות שתפגע הגנתו של הנאשם, כאשר מטבע הדברים כאשר יש חשש לפגיעה בהגנה יש להיזהר מפני השלמות חקירה לאחר הגשת כתב אישום. במקרה דנן, טרם החלה שמיעת הראיות והתיק קבוע לשלוש ישיבות בחודשים אוקטובר ודצמבר 2013. אמנם כבר התקיים דיון הקראה, והנאשם כפר בעובדות המיוחסות לו, ולכן – מן הסתם והנאשם ובא כוחו כבר החלו לגבש קו הגנה, אך קו ההגנה זה לא יפגע אם הנאשם יחקר לגבי אירוע נוסף בשרשרת, ודומה כי ההגנה תשאר דומה.

שלישית, יש אף לתת את הדעת לשאלה מדוע לא בוצעה פעולת החקירה טרם הגשת כתב האישום. במקרה זה, התשובה טמונה בעובדה שהאירוע נשוא השלמת החקירה התרחש רק ביום 7/5/2013, כאשר כתב האישום המתוקן הוגש ביום 5/5/2013. תשאל השאלה – כיצד חקירה לגבי אירוע שהתרחש אחרי הגשת כתב האישום יכולה לסייע בבירור הנתונים שקשורים לאירועים שקרו לפני הגשת כתב האישום? והתשובה הינה שהאירוע הינו אכן חלק ממסכת ההטרדות הלכאורית הנטענת שנמשכה באופן כמעט רציף במהלך כל חודש אפריל 2013 ותחילת מאי 2013. דומה כי לשם ניהול יעיל של המשפט, מן הראוי, למצות את החקירה לגבי כל ההטרדות הנטענות ולא לפתוח תיק חקירה נוסף לגבי האירוע הנטען מיום 7/5/2013. נדמה לי שגם לנאשם יש אינטרס מסוים לרכז את המכלול לתיק אחד.

רביעית, בחינת מהותה של הפעולה המתבקשת מלמד שאין המדובר בפעולה שתסב לנאשם טרדה או עגמת נפש מיוחדת. המדובר בחקירה נוספת במהלכה יוצגו לנאשם נתונים והוא יתבקש להתייחס אליהם ולענות על כמה שאלות.

באשר למכלול השיקולים והאיזון הראוי אפנה לבש"פ 770/13 פלוני נ' מדינת ישראל (התאריך לא מופיע אך ניתן לאיתור במאגר נבו); ע"פ 951/80 קניר נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(3) 505, סעיף 3 לפסה"ד; ת"פ (שלום נתניה) 48206-05-11 מהרי נ' מדינת ישראל (4.7.11); ת"פ (שלום עכו) 53410-07-10 מדינת ישראל נ' אביחי (3.8.10); ולב"ש (שלום ירושלים) 4528/10 מדינת ישראל נ' גביר (12.4.10).

אשר על כן, לאור מכלול הנתונים מצאתי להיעתר לבקשה ואני מאשרת לבצע את השלמת החקירה כמבוקש.

ב"כ המאשימה יכולים לקבל בלשכתי את אישור פרקליט המחוז שהוגש (נא לפנות לעוזרת המשפטית, עו"ד הגב' מיכל פרץ-בלאיס).

ניתנה היום, י"ב תמוז תשע"ג, 20 יוני 2013, בהעדר הצדדים.