מדינת ישראל נ' מזרחי

החלטה

בהחלטתי מיום 17/05/10, בעניינו של המשיב, לא נעתרתי לבקשת ב"כ המשיב לשחרר את המשיב ללא כל תנאי, נוכח העדרה של עילת מעצר.

במסגרת אותה החלטה ציינתי כי גם אם עובדות כתב האישום אין בהם כדי להקים עילת מעצר מוצקה, הרי שנוכח עברו של המשיב ונסיבותיו, קיימת עילת מעצר גם אם לא ברף הגבוה.

לפיכך ובהתאם למסקנתי זו, נכונה הייתי לשקול הקלות במעצר הבית של המשיב כשציינתי מפורשות, כי ככל שתוצג בפני תוכנית מסודרת ליציאות כאלה ואחרות, אם לעבודה ואם להמשך ההליך הטיפול בענינו, אשקול בחיוב הענות לבקשות הללו, הכל על רקע חולשתה היחסית של עילת המעצר.

נוכח החלטתי זו אף הוריתי על קבלת תסקיר מעצר אשר יבחן תנאי שחרורו של המשיב.

תסקירי מעצר שהוגשו בענינו של המשיב אכן מציירים תמונה עגומה למדי בכל הנוגע למשיב אשר למרות גילו הצעיר ניהל אורח חיים התמכרותי ושולי מאז היותו נער.

שירות המבחן מציין מפורשות כי החלופה בה מצוי כיום המשיב במעצר בית בבית אימו ללא פיקוח אינה בבחינת חלופה אופטימלית, כאשר המשיב מתקשה לשמור על תנאי מעצר הבית, וממשיך בקשריו החברתיים הבעייתים.

שירות המבחן אף מציין כי המשיב מוסר כי גם כיום משתמש הוא בסמים ומבטא מוטיבציה מילולית להגמל משימוש בסם.

שירות המבחן מציין מפורשות כי המשיב מתקשה לגייס כוחות בפועל לעריכת שינוי, וכי קיים סיכון להשנות עבירות.

בתסקירו המשלים, מציין שירות המבחן כי נוצר קשר עם מחלקת האשפוזית באשדוד וכי המשיב נבדק על-ידי הרופאה במקום וערך את הבדיקות הרפואיות הנדרשות טרם קליטה במקום להליך גמילה.

שירות המבחן מציין כי מדובר במסגרת הפועלת ברשיון משרד הבריאות כאשר תהליך הגמילה הפיזי אורך בין שבועיים לשלושה שבועות, כאשר המשיב יוכל להקלט ביחידה כבר ביום 28/06/10.

שירות המבחן מציין כי אין מדובר במסגרת של חלופת מעצר אך יחד עם זאת סוכם עם אחראית הקבלה, כי במידה והמשיב יעזוב את המקום טרם הזמן, הם יודיעו על כך לשירות המבחן.

שירות המבחן סבור כי יש חשיבות לבדוק יכולתו של המשיב להתגייס להליך הטיפולי לו הוא זקוק, כאשר מציין הוא מפורשות כי ההתרשמות הינה כי גם במקום מעצר הבית לא קיים כל פיקוח על המשיב לרבות לא על-ידי אימו שחתומה כערבה צד ג'.

שירות המבחן ממליץ כי המשיב ישתלב בטיפול הגמילה, ובמידה ויסים את הטיפול שם יחזור למעצר בית מלא ובמקביל תגובש תוכנית לטיפול בקהילה לצד פיקוח מעצר.

ב"כ המשיב עותרת לאמץ המלצות התסקיר ומדגישה כי גם כיום מצוי המשיב בתנאי מעצר בית ללא כל פיקוח ואינה רואה כל הבדל בין מעצר בית בביתו לבין מעצר בית באשפוזית, כאשר האחריות ממילא מוטלת על כתפי המשיב ועל כתפיו בלבד.

ב"כ המשיב טוענת כי דווקא ההליך הטיפולי יכול לעלות בקנה אחד עם האינטרס הציבורי ולו על דרך טיפול בשורש הבעייה אשר מביא את המשיב שוב ושוב להסתבך בפלילים.

ב"כ המבקשת מתנגד לשילובו של המשיב באשפוזית, ומפנה את בית המשפט לעובדה העולה מהתסקיר כי המשיב מתקשה גם כיום לשמור על תנאי מעצרו.

לאחר ששמעתי טיעוני ב"כ הצדדים, וקראתי תסקירי המעצר בענינו של המשיב, באתי לכלל מסקנה כי יש מקום לאפשר למשיב להשתלב ולהתחיל הליך גמילה במסגרת האשפוזית.

נדמה כי אין מחלוקת כי התנאים בהם מצוי המשיב אינם הולמים את הסיכון שבמצבו והחלופה בה הוא מצוי כיום אינה חלופה אופטימלית בלשון המעטה.

מאידך, לא ניתן להתעלם כי כתב האישום שהוגש בענינו של המשיב אינו מצדיק מעצרו מאחורי סורג ובריח בשל חולשתה של עילת המעצר.