מדינת ישראל נ' מזרחי

החלטה

ראשית דבר, עמדתה של המבקשת היא שיש לשחרר את החשוד ואולם זאת בתנאים.

על פי עמדתו של הסנגור, מדובר בעבירה המיוחסת לחשוד של קיבוץ נדבות ומדובר בעבירה שאינה נמצאת בספר החוקים, לפחות לא על פי הדרך שבה מוצגת הבקשה ואשר על כן, יש להורות על שחרורו של החשוד ללא תנאים כלשהם.

בסעיף 5 לבקשה, התייחסה המשטרה בבקשה לצו שחרור בערובה לשני סעיפים בחוק. הסעיף הראשון הינו מטרד לציבור כעולה מסעיף 215 א' לחוק העונשין והסעיף השני מתייחס "פושט יד או מקבץ נדבות" כמשמעותו בסעיף 216א' (3) לחוק העונשין.

סעיף 216א' (3) לחוק העונשין קובע כדלקמן: "מתהלך כפושט יד או כמקבץ נדבות או משתדל להשיג תרומות מכל מן שהוא והכל באמתלה כזב או מרמה". הבקשה אינה מלמדת על כך שקיבוץ הנדבות ע"י החשוד נעשה באמתלת כזב או מרמה ולכן ברור לחלוטין שהסעיף הנ"ל אינו רלוונטי.

השאלה היא האם חל הסעיף האחר, שהינו 215א', סעיף 215א' קובע כדלקמן: "העושה מעשה שלא הותר בדין או נמנע מלעשות דבר שחובתו לעשות לפי הדין וגורם בכך לציבור פגיעה, סכנה או הטרדה או מפריע לו או גורם לו אי נוחות בשימוש בזכות הרבים, הרי זה מטרד לציבור ודינו מאסר שנה אחת". לטענת הסנגור, אין כל איסור שבדין על קיבוץ נדבות ולכן יש לשחרר את החשוד. השאלה היא על איזה דגש יש לבחון את הסעיף, דהיינו, הסעיף מתייחס בעיקר לציבור ככזה תוך התייחסות לכך שברגע שנעשה מעשה שלא הותר בדין ויש בו כדי לפגוע בציבור, הרי שתנאי העבירה קמים. בעניין זה, הציגה המשטרה בפני בית המשפט מסמך שלמעשה החשוד הודה באמור בו לפיו ניתנו למשיב לא מעט דוחות בגין הפרעה לתנועה ובגין הפרעה לציבור תוך שהוא מסכן את הציבור בהתנהגותו. די לי בכך שדוחות שכאלה ניתנו ואינני נותן אמון גם כי שולמו ויש בכך לדעתי כדי להכניס את תחולת הסעיף למקרה הנוכחי. אשר על כן, אני דוחה את טענת הסנגור בהקשר זה.

טוב עשתה המשטרה שלא עמדה על מאסר לימים והחליטה על שחרורו של החשוד, ואולם זאת בתנאים שמטרתם אחת, להגן גם על שלומו של החשוד וגם על שלומם של נהגים אחרים, אשר מן הסתם מצב שבו מקבץ החשוד נדבות בתוך הכביש הסואן משני עבריו, מסכן גם אותם וגם אותו.

אשר על כן, אני משחרר את החשוד ואולם זאת בתנאים הבאים:

יאסר עליו והעניין הזה אף הוסבר לו, להגיע לכביש עכו חיפה ולהיות על הכביש עצמו בשני הכיוונים וכן יאסר עליו להימצא במרחק של 300 מטר מאותם שני כיוונים של הכביש.

כן יחתום החשוד על התחייבות עצמית בסך של 2,000 ש"ח, על מנת להבטיח שלא ימשיך ויעבור על האיסור האמור.

אני מסמן את מזכר הפעולה שהוצג לי מ/1.

ניתנה והודעה היום י"ז אלול תש"ע, 27/08/2010 במעמד הנוכחים.

ערן נווה, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: