מדינת ישראל נ' מזרחי(עציר)

החלטה

כללי

כנגד המשיבה הוגש כתב האישום המייחס לה עבירת ייבוא סם מסוכן לפי סעיף 13 יחד עם סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973, ועבירת החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א) יחד עם סעיף 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים.

מעובדות כתב האישום עולה, כי המשיבה עלתה ארצה בשנת 2004 מקולומביה וכי הינה אזרחית ישראלית. בסמוך ליום 23/8/13 טסה המשיבה לקולומביה על מנת לבקר את אימה, וביום 10/9/13 טסה חזרה ארצה. בסמוך למועד זה, בעודה בקולומביה, קיבלה מאדם שזהותו אינה ידועה למאשימה חבילה ובה סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 421.73 גרם נטו. את החבילה כשהיא עטופה בקונדום נשאה המשיבה ארצה בתוך איבר מינה.

טענות הצדדים

ב"כ המשיבה אינו חולק על העובדות המפורטות בכתב האישום, אלא שלטענתו קמה למשיבה הגנת הכורח.

כך טען כי בהיות המשיבה בדרכה לשדה התעופה בקולומביה ניגשו אליה אזרחים מקומיים שאינם מוכרים לה, והחדירו לה את הסם המסוכן לאיבר מינה תוך שהם מאיימים כי אם תגלה את מעשיהם הם יפגעו בה ובבני משפחתה בארץ ובקולומביה. גרסתה זו של המשיבה היתה לטענתו עקבית למן חקירתה הראשונה. המשיבה הינה נורמטיבית, ללא עבר פלילי ולא נמצא מקור כספי או רווח כספי כתוצאה ממעשיה. לאחר מעצרה נתקבלו בבית אמה בקולומביה איומים עליה ועל בני משפחתה.

בנסיבות אלה מבקש ב"כ המשיבה כי בית המשפט ישקול כבר בשלב דיוני זה את טענת הכורח, אשר לה השפעה על מידת המסוכנות הנשקפת מן המשיבה, ויורה על שחרורה לחלופת מעצר בפיקוח בני משפחתה.

לכך השיב ב"כ המבקשת, כי בבדיקות שנערכו למשיבה לא נמצאו ממצאים חבלתיים בנרתיק אשר יש בהם לתמוך בגרסתה. כמו כן ציין כי באף שלב במהלך הטיסה ארצה, שכללה גם נחיתת ביניים במדריד, לא פנתה המשיבה לרשויות החוק ולא דיווחה אודות נשיאת הסם על ידה או אודות האיומים המופעלים עליה, לטענתה. אשר לאפשרות שחרור המשיבה לחלופה, טען ב"כ המבקשת כי לנוכח המסוכנות הנשקפת מהמשיבה אין זה המקרה לשחרור לחלופה.

דיון והכרעה

כאמור ,אין מחלוקת כי המשיבה נתפסה בנתב"ג ביום 10/9/13 כשהיא נושאת בגופה כ-422 גרם סם מסוכן מסוג קוקאין. אין אף מחלוקת כי המשיבה ייבאה ארצה את הסם מקולומביה, וכי מעשים אלה כשלעצמם מקימים עילת מעצר. המחלוקת בתיק מתמצה בטענה המשפטית ולפיה חלה במקרה דנן הגנת הכורח.

השאלה היא מהו המשקל שיש לתת לטענת הגנה בשלב מקדמי זה של בחינת "ראיות לכאורה", והאם בחומר הראיות הגולמי שבפני טמון פוטנציאל להרשעה מעל לכל ספק סביר.

בחינת התשתית העובדתית

מעיון במזכרו של שי פרי מיום 10/9/13 שעה 19:49 עולה כי בסמוך לשעה 17:39 הגיעו שוטרי היל"כ לנתב"ג ועיכבו את המשיבה בביקורת הגבולות. המשיבה התלוותה אליהם לחדר החיפושים לעריכת חיפוש, כשבתחילה נערך חיפוש במזוודותיה ובתיקיה. שי פרי מציין במזכרו כי בחיפוש בתיק כלי הרחצה של המשיבה נמצאו מספר קונדומים.

בהמשך התלוותה המשיבה לשוטרת מימי אסרף. מעיון במזכרה של מימי אסרף עולה כי ביום 10/9/13 בסמוך לשעה 18:30 היא נכנסה עם המשיבה לחדר החיפושים והסבירה לה כי עליה לערוך חיפוש על גופה. המשיבה הסכימה לעריכת החיפוש, ולאחר תחקור הודתה כי יש באיבר מינה "גוש של סמים" שלטענתה הוחדר לגופה בקולומביה. במזכר המשך משעה 21:15 מתארת מימי אסרף כי במהלך התשאול מסרה לה המשיבה שבזמן שהיתה בשדה התעופה בקולומביה פנה אליה מישהו ואמר לה שהוא מכיר את סיפור חייה וביקש ממנה להעביר משהו למישהו בארץ. היא סרבה והוא איים עליה שיפגע בה. היא הסכימה ואז לקחו אותה מחוץ לשדה התעופה למונית ושם הכניסו לה את הסמים לאיבר המין ואמרו לה לעלות לטיסה וכן אמרו לה כי בארץ יהיו איתה בקשר.

מעיון בדו"ח תשאול שערכה רויטל רוט ביום 10/9/13 עולה כי בתחנת המשטרה מסרה המשיבה גרסה שונה, ולפיה במהלך הנסיעה לשדה התעופה עצרו שני בחורים שהיו רכובים על אופנוע את המונית בה נסעה, איימו עליה ועל בני משפחתה במקרה והסם לא יגיע לארץ, אחד מהם נתן לה קונדומים והחדיר לה את הסמים לאיבר המין ואמר לה שכאשר תגיע לארץ יבוא מישהו לקחת ממנה את הסמים.

בהודעת המשיבה מיום 10/9/13 אכן עולה כי לטענתה בעודה במונית בדרך לשדה התעופה הגיע גבר על אופנוע ,עצר את המונית, אמר לה שהוא רוצה שתעביר לו משהו לישראל, ואז הגיעה למקום מונית נוספת. בשלב זה תיארה המשיבה כי היו שני בחורים על האופנוע ובחור נוסף במונית הנוספת, הם העבירו את חפציה למונית הנוספת והמונית הקודמת עזבה. הבחור הראשון אמר לה שהוא מכיר את כל המשפחה שלה, יודע שהיא צריכה כסף, שתיקח את הסמים ויבואו לקחתם ממנה. היא פחדה ולבסוף הורידה את מכנסיה והוא החדיר לאיבר מינה את השקית עם הסם. הבחור השני נתן לה קונדומים נוספים למקרה שהשקית תיקרע. בהמשך אמרה "ככה זה בקולומביה".

בהודעתה מיום 12/9/13 נשאלה המשיבה ביחס למשקל דיגיטלי ושקיות ניילון שנמצאו בחדר השינה בביתה, ומסרה כי מדובר במשקל המשמש למטבח וכי השקיות משמשות לסידור ושללה קשר לעסקי הסמים.

בהודעתה מיום 16/9/13 מסרה המשיבה כי כאשר הבחור דחף לאיבר מינה את השקית עם הסם היה לה דימום חלש באיבר המין, ולא ידעה להסביר כיצד אין ממצאים לכך בבדיקות הרפואיות שנערכו לה. לטענתה היא הבחינה בדימום קל בתחבושת במטוס וכן יום לאחר מעצרה. בתשובה לשאלה מדוע לא דיווחה לרשויות המשטרה על המקרה, מסרה שחששה מתוקפיה ומהאפשרות שמישהו מטעמם עלה יחד איתה לטיסה. כשנשאלה מדוע לא דיווחה עם הנחיתה בארץ על המקרה אמרה שלא נתקלה באנשים עד לביקורת הדרכונים ואז כבר לקחו אותה לבדיקה. בתשובה לשאלה מדוע המתינה עם הדיווח עד שנסתיים החיפוש במזוודה, מסרה כי פחדה.

דוד מזרחי, בעלה של המשיבה, נחקר אף הוא באזהרה אולם הכחיש מעורבות בעבירות אלה.