מדינת ישראל נ' מזאריב

גזר דין

1.הנאשם הודה בביצוע עבירה של החזקת נשק שלא כדין. כך לאחר שהודה כי בתאריך 23.1.08 ומהלך חיפוש שנערך בביתו נמצא כי החזיק ברשותו תחמושת הכוללת 24 כדורים של רובה וזאת ללא רשות כדין.

הודאתו של הנאשם באה במסגרת הסדר טיעון, הוסכם בין הצדדים כי קודם לגזירת דינו יתקבל בעניינו תסקיר שירות מבחן וכי מהלכו תיבחן גם שאלת הרשעתו בדין.

2.תסקיר שירות מבחן שהוגש בעניינו של הנאשם מעלה כי הינו בן 30, נשוי ואב ל- 4 המתגורר בבית זרזיר, בקרבת משפחתו המורחבת. בעברו סיים 12 שנות לימוד ועם סיום לימודיו החל בעבודות מזדמנות עד ששולב כעובד במפעלי מתכת רמת דוד שם הוא עובד עד היום.

עוד העלה התסקיר כי הנאשם מודה במיוחס לו אך מוסיף כי בכפרו אנשים רבים משרתים בצה"ל ולכן גם נמצאים קליעים הזרוקים ברחבי הכפר. לדבריו, לפני מספר שנים מצא את הקליעים והחליט לקחתם לביתו כדי להכין מהם שרשרת.

שירות המבחן העריך כי מדובר בצעיר בעל יכולות ורבליות וקוגנטיביות טובות, המנהל בדרך כלל אורח חיים נורמטיבי וכי העבירה נשוא הודאתו אינה מאפיינת אותו. עם זאת השירות לא מצא כי להרשעה פלילית עלולה להיות פגיעה בעתידו ומשכך נמנע מהמלצה להימנע מהרשעה. עוד נמנע השירות מהמלצה להעמידו בצו מבחן וזאת מאחר ולא התרשם מקיומו של צורך טיפולי. נוכח האמור סבור שירות המבחן כי יש להסתפק במאסר מותנה שיחדד לנאשם הגבולות בין מותר לאסור.

3.מאידך, סבורה ב"כ המאשימה כי יש להוסיף על האמור גם קנס והתחייבות בשים לב לחומרת העבירה.

4.לעומתה, סבור ב"כ הנאשם כי יש להימנע מהרשעתו של הנאשם במקרה זה, מאחר והרשעה תזיק לו מבחינת פרנסה עתידית ובשים לב להיותו אדם נורמטיבי המצפה להמשך חיים נורמטיביים.

5.אין בידי להסכים עם טיעוניו של ב"כ הנאשם בנקודה זו. העבירה נשוא הודאתו של הנאשם הינה חמורה. לא כל שכן על רקע הטענה כי בכפרים בהם משרתים רבים בצה"ל ניתן להשיג תחמושת ביתר קלות. אין זו הנורמה השולטת בצה"ל ומדובר בעבירה על החוק.

כך או אחרת, ברי כי הנאשם אינו עומד בקריטריונים אשר נקבעו זה מכבר בהלכת כתב באשר לא ייגרם כל נזק בלתי מידתי מהרשעתו ולמעלה מכך באשר אינטרס הציבור איננו יכול לסבול אי הרשעה במקרה של עבירה מסוג זה.

נוכח האמור ובשים לב להודאתו של הנאשם, אני מוצאת להרשיע אותו בביצוע העבירה של החזקת נשק שלא כדין.

6.מאידך ובאשר לשאלת עונשו של הנאשם, הרי שכאן ניתן לקבל כי מדובר במעידה חד פעמית שאיננה מעידה על סטיה מדרך התנהלות נורמטיבית כבדרך של שגרה.

בנסיבות אני מוצאת אפוא להשית על הנאשם את העונשים הבאים:

א.3 חודשים מאסר על תנאי לתקופה של שנתיים והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתוך תקופה זו העבירה נשוא הרשעתו בפני ויורשע בגינה בין בתקופת התנאי ובין לאחריה.

ב.חתימה על התחייבות כספית על סך 3,000 ₪ לפיה יימנע הנאשם מביצוע העבירה נשוא הרשעתו בפני וזאת בתוך שנתיים מהיום. היה והנאשם לא יחתום על התחייבות זו, ייאסר לפרק זמן של 5 ימים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת בתוך 45 יום מהיום.

ניתן והודע היום י' כסלו תשע"א, 17/11/2010 במעמד הנוכחים.

כרמלה רוטפלד-האפט, שופטת

החלטה

כמבוקש.

ניתנה והודעה היום י' כסלו תשע"א, 17/11/2010 במעמד הנוכחים.