מדינת ישראל נ' מוריוסף משה

החלטה

1.זוהי בקשת הנאשם לביטול הכרעת דין וגזר דין שניתנו בהיעדרו.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין עבירת מהירות.

הנאשם לא התייצב, ולאור אי ההתייצבות ניתנו הכרעת דין וגזר דין בהיעדרו.

2.בבקשה טען המבקש כי לא התייצב לדיון בעניינו בשל אי הבנה בינו לבין משטרת אילת ולשכת התביעות. המבקש טוען כי פנה ללשכת התביעות מס' פעמים טלפונית ללא הועיל, גם באמצעות פקס, וכי טרם ניתנה תשובה בקשר לפנייתו.

לבקשה לא צורף תצהיר.

המאשימה מתנגדת לבקשה.

3.שני תנאים, שאינם מצטברים, נדרשים לביטול פסק דין בהתאם לסעיף 130 (ח) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב - 1982. האחד – קיומה של סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות, והשני מניעת עיוות דין. ככל שאין חשש לעיוות דין, לא יבוטל פסק הדין, אלא אם קיימת סיבה מוצדקת להיעדרות. ראה רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל, פד' נז'(6) 793, ר"ע 418/85 רוקינשטיין נ' מדינת ישראל, פד' לט'(3) 279, רע"פ 1773/04 אלעוברה אסמעיל נ' מדינת ישראל (2004) לא פורסם וע"פ 4808/08 מדינת ישראל נגד שרון מנחם (2009), לא פורסם. אי התייצבות כמוה כהודאה ואין לומר כי כל מי שכופר ולא התייצב זכאי לביטול פסק דין. כמו כן אין חובה לקיים דיון בבקשה לביטול פסק הדין בנוכחות הצדדים (ראה רע"פ 9142/01 וע"פ 4808/08 דלעיל).

4.לאחר שעיינתי בבקשה ושקלתי את טענות הצדדים לאור סעיף 130 (ח) וההלכות דלעיל לא מצאתי מקום להיעתר לה.

לא הובאה סיבה מוצדקת לאי התייצבות הנאשם לדיון בעניינו. פנייה ללשכת התביעות, עם כל הכבוד הראוי, אינה מהווה נימוק ראוי לאי התייצבות לדיון, מה גם שאף על פי גרסת המבקש לא ניתנה כל תגובה בעניינו, ועל כן, אין כל הצדקה לאי התייצבותו לדיון.

משעשה הנאשם דין לעצמו ולא התייצב, אין לו להלין אלא על עצמו.

לבקשה לא צורף תצהיר. גם אם היה מצורף, לאור טיב הטענות שבפי הנאשם, ספק אם היה בו להועיל.

מכל האמור, לא מצאתי סיבה מוצדקת לאי התייצבות.

הנאשם לא טוען כל טענה לעיוות דין. בנסיבות תיק זה, אף לאחר ששבתי ובחנתי את העונש שהושת על המבקש, אינני מוצא כל עיוות דין או חשש לו.

5.לפיכך, הבקשה נדחית.

המזכירות תודיע למבקש.

ניתנה היום, ו' ניסן תשע"א, 10 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.