מדינת ישראל נ' מורדכייב(עציר)

החלטה

כנגד המשיב-הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו תקיפת בת-זוגו בנסיבות מחמירות, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, איומים, היזק לרכוש במזיד והיזק לרכב במזיד – מדובר באירוע שבמסגרתו המשיב איים על אישתו, עימה הוא נמצא בהליכי גירושים, תקף אותה, תקף אדם שהיה עימה, זרק טוריה לעבר חדר השינה של אותו אדם, וכתוצאה מכך, לפי הטענה, נגרם לאותו אדם חתך בפניו.

בנוסף, המתלוננת ציינה בהודעתה שאין זו הפעם הראשונה שהמשיב היכה אותה, וכי בעבר הוא היכה אותה אך היא לא התלוננה.

הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים, ואין ספק כי קיימות ראיות לכאורה במובן הלכת זאדה – לא רק הודעות אישתו והמתלונן הנוסף, אלא גם הודאה חלקית של המשיב עצמו, המאשר את זריקת הטוריה דרך חלון חדר השינה ושבירת שמשות המכוניות.

ישנן גם תמונות המתעדות חבלות על גופם של המתלוננים כתוצאה מניפוץ חלון חדר השינה, וכן דוחות של השוטרים שמתארים מה ראו במקום (שברי החלונות בעיקר).

עקרונית קיימת עילת מעצר של מסוכנות הנובעת מאופי העבירות ומריבויין.

אינני מקל ראש בעבירות המיוחסות למשיב.

הסיטואציה כולה היא שרשרת של אירועים המלמדים לכאורה על העדר גבולות ועל אובססיביות.

עם זאת, אין להתעלם מכך שלמשיב אין עבר פלילי בכלל, למרות היותו כבן 35 שנים.

שירות המבחן נדרש לתת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב, וכתב שבשיחה עם המתלוננת עולה שבמועד האירוע היא חשה מאויימת ממנו, אבל מאז מעצרו הוא לא ניסה ליצור עימה קשר והיא אינה חרדה מאפשרות שיחרורו מהמעצר.

המתלוננת עזבה את מקום מגוריה בפרדס חנה ועברה להתגורר באחד הישובים בחיפה (ב"כ המשיב נקב בדיון בשמו של הישוב שבו היא מתגוררת וטען שהוא נמצא מצפון לחיפה, אך בפעם האחרונה שהסתכלתי במפה, הישוב היה מספר קילומטרים דרומית-מזרחית מחיפה).

המתלוננת עצמה בחרה שלא להגיע לפגישה בשירות המבחן, ושירות המבחן טוען שלא עלה בידו לבדוק את הפער שבין המעבר שלה למקום המגורים החדש לבין ההצהרה שאיננה חוששת משיחרורו של המשיב.

על סמך אותו פער שלא נבדק, שירות המבחן נמנע מהמלצה בדבר שיחרורו של המשיב לחלופת מעצר בחדרה, שנמצאת במרחק גיאוגרפי קצר ממקום עבודתה של המתלוננת וממקום מגוריה החדש – דרומית לחיפה.

המתלוננת עצמה הוכיחה שהיא יודעת לעמוד על שלה, יודעת מה היא רוצה, ואינני רואה טעם לזלזל בקביעתה שהיא איננה חוששת משיחרורו של המשיב.

הערכת המסוכנות של שירות המבחן נובעת כולה מהערכה בלבד לאור חומרת המעשים מחד והעובדה שבני הזוג מצויים בתחילתו של הליך גירושים שיתכן שיהיה מעורב במתח רגשי קשה.

אינני סבור שניתן לבסס הערכת מסוכנות כזו על סמך העובדה שהמתלוננת לא התייצבה בשירות המבחן ולא עלה בידי שירות המבחן לברר עימה את הפער בין העובדה שאינה חוששת מהמשיב לבין ההערכה האפריורית של קצין המבחן שישנה מסוכנות מובנת בסיטואציה כזו.

כמו כן, יש לזכור את שנקבע לא אחת בפסיקה, ששירות המבחן איננו קבלן של העדר סיכונים, וגם אם לשון זהירה מצידו היא במקומה, בסופו של דבר מרבית החלופות הן בסופו של דבר בחינת צמצום הסיכונים ולא איונם.

הערבים המוצעים נחקרו כאן ונמצאו מתאימים, כפי שגם שירות המבחן מצא את החלופה המוצאת מתאימה.

לפיכך, אני קובע כי המשיב ישוחרר בתנאים כדלקמן:

א.המשיב ישהה בתנאי "מעצר בית" מלאים בביתה של בנימינוב סופיה ברח' הרברט סמואל 72/7 בחדרה, וזאת עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.