מדינת ישראל נ' מורד

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירה של נהיגה בקלות ראש וברשלנות לפי סעיף 62(2) + 38 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), התשכ"א – 1931 (להלן: "פקודת התעבורה"), בעבירה של אי מתן זכות קדימה להולכי רגל במעבר חצייה, לפי סעיף 67(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961 (להלן: "תקנות התעבורה") וסעיף 68 לפקודת התעבורה, בעבירה של אי דיווח למשטרה ואי הזעקת כוחות הצלה למקום התאונה, לפי תקנה 144(א)(1) (2) (ב)(ג)(ד) וסעיף 68 לפקודת התעבורה וכן בעבירה של שיבוש הליכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.

בתאריך 31/03/09 סמוך לשעה 14:00, נהג הנאשם ברכב מסוג פולקסווגן גולף בצבע לבן, מספר רכב 76-220-39 (להלן: "הרכב") ברח' הבנים בעפולה (להלן: "הרחוב").

בהגיעו למעבר חצייה הסמוך למספר 12 ברחוב (להלן: "מעבר חצייה"), כאשר מעבר החצייה משורטט על הכביש וכן ישנם תמרורים המזהירים על הימצאותו, נהג הנאשם בקלות ראש וברשלנות, לא האט ואף לא עצר לפני מעבר חצייה ופגע בגלינה חייפץ (להלן: "הולכת רגל") אשר חצתה את הכביש (להלן: "התאונה"). כתוצאה מהתוצאה נפגעה הולכת רגל בפניה ובגפיים התחתונות ונזקקה לטיפול רפואי. גם הרכב ניזוק.

לאחר התאונה והפגיעה בהולכת רגל, הנאשם לא עצר, נמלט מהמקום מבלי לעמוד על תוצאות התאונה, מבלי להגיש להולכת רגל עזרה ומבלי להזעיק משטרה וכוחות הצלה למקום.

למחרת יום התאונה, סמוך לשעה 07:30, הביא הנאשם את הרכב למוסך משארקה בעפולה (להלן: "המוסך") וביקש מהאחראי במוסך לתקן את הנזקים ולהסיר את הסימנים של התאונה, בכוונה למנוע או להכשיל חקירה פלילית בהעלמת ראיות.

הסדר טיעון

הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו, יושתו על הנאשם 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות בכפוף לחוות דעת הממונה על עבודות שירות, מאסר על תנאי מרתיע, פסילה בפועל, פסילה על תנאי וקנס.

תסקיר שירות המבחן

מתסקיר שירות המבחן עולה, כי הנאשם הינו רווק כבן 21, תושב עפולה, עובד בגיזום עצים. סיים שירות צבאי מלא. מעסיקו טען, כי הנאשם הינו עובד מסור ומקצועי. שירות המבחן התרשם, כי הינו בעל יכולות וכישורים טובים. הנאשם לקח אחריות מלאה לכישלונו ההתנהגותי וטען, כי בעקבות התאונה חש חרדה, לחץ ובלבול והמשיך לנסוע ולא עצר על מנת לסייע להולכת הרגל. לחובתו הרשעה בגין פריצה לרכב.

שירות המבחן התרשם, כי הנאשם הינו בעל גבולות פנימיים והמליץ על של"צ בהיקף של 300 שעות, צו מבחן למשך שנה וחצי מאסר מותנה ופיצוי למתלוננת.

טיעונים לעונש

ב"כ המאשימה טען, כי הסדר הטיעון מתחשב בגילו הצעיר של הנאשם, העדר עבר פלילי ועובדת היותו נורמטיבי. על אף שמעשיו חמורים, לא נגרמה פגיעה חמורה מדי למתלוננת. ביקש לאמץ את הסדר הטיעון שנעשה תוך איזון בין האינטרס הציבורי לבין אינטרס הנאשם.

ב"כ הנאשם טען, כי התסקיר בעניינו של הנאשם הינו חיובי מאוד. נסיבות חייו של הנאשם לא פשוטות וביצוע העבירה דנא נבע מכל הכשלים האובייקטיבים והסובייקטיביים המתוארים בתסקיר. הנאשם לקח אחריות למעשיו, הסביר טעותו והתחבר לכישלונו. מחד, ביקש לכבד את הסדר הטיעון, ממנו הוא אינו מתנער ומאידך ביקש לשקול להטיל על הנאשם עונש מקל יותר לאור המלצת שירות המבחן. ביקש כי הפסילה תהיה קצרה ויוטל קנס סמלי.

 העונש

הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע רצף של עבירות תעבורה חמורות. לא אחת נקבע, כי יש לשרש תופעה מדאיגה זו של נהגים אשר מתעלמים מהחוק ומסכנים את שלום הציבור בנהיגתם הפרועה ועל בתי המשפט להירתם למאבק בנהגים אלו (ראה רע"פ 5297/07 איליה קנטורוביץ נ' מ"י (טרם פורסם, 09/09/09); בש"פ 1753/07 אבו רקייה נ' מ"י (טרם פורסם, 19/03/07) .

במקרה דנא, הנאשם לא אפשר להולכת הרגל לחצות בבטחה את הכביש ובהיותה על מעבר חצייה פגע בה עם רכבו. לא זו אף זו, הנאשם הגדיל לעשות עת עזב את מקום התאונה, מבלי להגיש לה עזרה, מבלי שמסר פרטיו ומבלי לדווח למשטרה. משפגע הנאשם בהולכת הרגל חייב היה לעצור את רכבו ולעמוד על תוצאות התאונה.

הנאשם בהתנהגותו הפגין קשיחות לב כלפי הנפגעת, אשר לרוע מזלה נקלעה לאותה סיטואציה. על ציבור הנהגים המעורב בתאונת דרכים, מוטלת החובה להפגין יחס אנושי וחמלה כלפי הנפגעים/הקורבנות התמימים ולכבד את ערך חיי האדם. הושטת עזרה לאחר, אשר נפגע כתוצאה מהתנהגותו הרשלנית של הפוגע, אינה רק חובה שבדין כי אם חובה מוסרית היא!

כפי שנקבע בע"פ 10990/03 אלהרוש:

"המעט שאתה מצפה מנהג לעשות בנסיבות אלו הוא את אשר מחייב החוק - לעצור במקום, לבדוק את מצבו של הפצוע, ולנסות להושיט לו עזרה. אלו הן חובות אלמנטאריות המוטלות על כל נהג, והעובדה שהמערער לא נהג כך, נמלט מהזירה, ועשה את הכול כדי לטשטש את עקבותיו, מלמדת עד כמה גדולה הסכנה הנשקפת ממנו למשתמשים בדרך. על התנהגות מסוג זה היה חייב בית משפט קמא להגיב בחומרה.."