מדינת ישראל נ' מוראד

גזר דין

הנאשם הורשע, עפ"י הודאתו, בהחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. בדצמבר 2006, לאחר חזרתו מחופשה לכלא נמצא מחזיק 11 יחידות הרואין במשקל כולל של 95.24 ג' נטו, 3 יחידות חשיש במשקל 20 ג' נטו, יחידת קנבוס ויחידת קוקאין.

נוכח החומרה, בשים לב לסוגים השונים ולכמויות, משהחדיר את הסמים לכלא תוך פגיעה במאמצי שב"ס לשמור על נקיון מסם ומשבצע את האמור בהיותו במאסר, כאשר מאסר מותנה ממושך תלוי ועומד נגדו, אשר לא היה בו כדי להרתיע, עתר ב"כ המאשימה, חרף השתלבות בהליך טיפולי, למאסר ממושך בפועל, תוך הפעלת התנאי במצטבר, ולמאסר מותנה מרתיע. כן הפנה לפסיקה בעבירות דומות.

מנגד התמקד בא כוחו בנסיבותיו האישיות, בשינוי בו מתמיד לראשונה בחייו, תוך ששומר על נקיונו ונמנע מלבצע עבירות נוספות. עתר להעדיף את הפן השיקומי, המשרת אף את האינטרס הציבורי ואת הצורך לעודד עבריינים מכורים ללכת בדרכו. ביקש לאמץ את המלצות שרות המבחן, להאריך את המאסר המותנה ולהעמידו במבחן ממושך.

אכן, יש בפסיקה אליה הפנה ב"כ המאשימה כדי לשקף את העונש הראוי למי אשר מחדיר סמים, בכמויות נכבדות, לכלא.

בע"פ 6084/04 אדגואיצאנו נ' מ"י, מקום בו הכניס המערער לכלא 101 ג' נטו הרואין, הושתו 3 שנות מאסר במצטבר למאסר אותו ריצה, תוך הפעלת מאסר מותנה בחופף. בערעור נאמר:

"... עבירות סמים הן עבירות חמורות והחדרת סמים מסוכנים אל בין כתלי הכלא, במיוחד כשמדובר בסם המסוכן והקטלני שבין הסמים, חמורה היא שבעתיים ויש לעשות הכל על מנת להילחם בנגע הסמים ובתופעה של החדרת הסמים לכלא" (סעיף 5).

"העונש שהוטל על המערער הינו ראוי בנסיבות. הוא תואם את מדיניות הענישה הראויה במקרים שכאלה ואינו חורג לחומרה במידה המצדיקה את התערבותנו. יש בעונש זה כדי להעביר מסר של הרתעה כלפי המערער וכלפי עבריינים פוטנציאליים אחרים הנדרשים להעביר סמים אל הכלא ומחוצה לו" (סעיף 5).

בפסה"ד הנוסף, ע"פ 6143/03 פורטל נ' מ"י, מקום בו הכניס המערער באמצעות אחר שיצא לחופשה 99.32 ג' הרואין ו - 31.67 גרם קנאביס לאחיו הכלוא, הושתו 4 וחצי שנות מאסר, הכוללים הפעלת מאסר מותנה במצטבר. באותו פסה"ד נאמר:

"תופעת הברחתם של סמים אל בין כתלי הכלא, מוכרת וידועה, וחרף המאמצים הבלתי-נלאים שעושה שירות בתי הסוהר כדי להדבירה, נראה כי יעד זה רחוק מהשגה. לפיכך, כשנלכדים אדם או חבורה אשר קשרו קשר לבצע עבירה מסוג זה, נכון יעשה בית המשפט המוסמך אם יכביד עליהם את ידו, הן כדי לגמול להם על חטאתם, וגם כדי לטעת בתודעת הרבים מהו המחיר אותו עלול לשלם מי שנוטל על עצמו את הסיכון של החדרת סמים לבית סוהר. לפיכך, אין בעונש שנגזר למערער פן כלשהו של חומרה, אדרבא, לנוכח עברו הפלילי המכביד של המערער, נראה כי העונש אף נוטה לקולא. זו אינה מעידתו הראשונה בעבירות על פי פקודת הסמים, ועיון בגליון הרשעותיו מלמד שהוא הורשע בעבירות מתחום זה מספר פעמים, ואף נשא בעונשי מאסר. עובדותיו של המקרה הנוכחי מלמדות שהמערער לא למד את הלקח הנדרש, וחוששני שעבריינותו אף עלתה מדרגה. ואם נדרשה ראייה לכך, זו מצויה בעובדה שגם מאסר על-תנאי שהיה תלוי מעל לראשו, לא הרתיע את המערער מלשוב לסורו" (סעיף 4).

ואמנם, גם במקרה דנן עברו של הנאשם מכביד וכולל עבירות רכוש בקשר לרכב ובכלל וסמים, החזקה שלא לצריכה עצמית. משנת 94 ואילך נדון למאסרים לתקופות לא קצרות, 20, 38, 12, 40 ו - 30 חודשים. למאסרו האחרון, למשך 14 חודשים, לצד מאסר מותנה, נדון בספטמבר 2006, בגין אותה עבירה. טרם יבשה הדיו על גזה"ד, בדצמבר 2006, בעודו מרצה את המאסר שהושת, החדיר את הסמים לכלא.

עם זאת, בשונה מאותה פסיקה, הנאשם אינו נדון על מעשיו בהיותו במאסר, כפי פסה"ד הראשון, ובשונה מהשני, לאחר שחרורו מהכלא פנה מיוזמתו להליכי טיפול, מתוך כוונה לשנות את דרכיו.

תסקירי שרות המבחן מלמדים כי מדובר בגרוש כבן 53 אב לילד בן 17. נתוניו האישיים דלים. מגיל צעיר נעדר גורמי תמיכה. בגיל 17 התנתק ממשפחתו, עבר לאילת, חבר לחברה שולית, הדרדר לסם וביצע עבירות רכוש רבות לצורך מימונו.

עם זאת, לאחר שחרורו מהכלא פנה למרכז טיפול תרופתי אחזקתי-סבוטקס, ומטופל מזה כשנה. עו"ס המרכז דווחה על הטיפול ועל נקיונו מסמים. להערכת שרות המבחן הטיפול במרכז מהווה מענה יחיד ההולם את כוחותיו והעשוי להפחית מהסיכון להישנות מעורבות נוספת בפלילים.

הנאשם עצמו דיווח כי מסייע לילדיו של אחיו, לאמו ולאחותו חולת הלב. דיווח על התנאים הקשים בבית. הסביר כי השתנה בכוחות עצמו, מרצונו, וביקש שלא להשיבו מאחורי סורג ובריח.

ואומנם, משנתון כיום במקום שונה בחייו, לאור הזמן הרב שחלף מבלי שנפתחו נגדו תיקים חדשים, רואה להעדיף את הפן השיקומי על פני העונשי, בתקוה כי יתמיד בטיפול, הנותן מענה לצרכיו.

אשר על כן, הנני דנה הנאשם לעונשים הבאים:

מורה על חידוש עונש המאסר המותנה למשך 15 חודשים, אשר הושת בבימ"ש השלום עכו, ביום 12.9.06, בת"פ 1439/06, למשך שנתיים.

הנאשם יעמוד בפיקוח מעקבי של שרות המבחן למשך 18 חודשים בתנאי של המשך טיפול במרכז האמבולטורי.

הובהר לנאשם כי במידה ולא ימלא אחר הוראה מהוראות צו המבחן ביהמ"ש רשאי להפקיעו ולהשית ענישה נוספת בהתחשב בעונש שהוטל.