מדינת ישראל נ' מור

בפני

שופטת שרית קריספין-אברהם

הכרעת דין

כנגד רכב בבעלות הנאשמת נרשמה, ביום 5.7.11, הודעת תשלום קנס בגין חניה ליד תמרור ג-43, המסמן מקום חניה לרכב עם תו נכה (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 72(א)(16) לתקנות התעבורה.

הנאשמת כפרה באישום המיוחס לה וביום 2.4.12, נשמעו הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה, העיד המתנדב ביטון רפאל, עורך הדו"ח והוגש הדו"ח, שסומן ת/1.

מטעם ההגנה, העידה הנאשמת.

ע"פ גרסת המאשימה, ביום 5.7.11, בסמוך לשעה 11:28, חנה רכבה של הנאשמת בחניון קניון איילון ברמת גן, בסמוך לתמרור ג- 43, המסמן מקום שמור לרכב נכה ועל גבי סימון המגדיר חנית נכה. העד בדק את פרטי הרכב במסוף וציין כי אין הוא מופיע כרכב נכה. כמו כן, לא נראה כי הרכב מקולקל ולא היה ברכב תו נכה.

הדו"ח הונח על שמשת הרכב.

על פי גרסת הנאשמת, היא אכן חנתה במקום, אך מהכיוון אליו נכנסה למקום החניה, לא יכלה להבחין בתמרור. לטענתה, לא היה סימון על גבי הכביש.

הנאשמת העידה כי היא מכירה את המקום וחונה בחניון קניון איילון מדי יום, שכן היא עובדת באיזור.

לאחר שבחנתי גרסאות הצדדים, הראיות שהוגשו מטעמם ושמעתי עדויותיהם, השתכנעתי במידה הנדרשת במשפט פלילי כי הנאשמת עברה את העבירה המיוחסת לה בכתב האישום וזאת מהנימוקים הבאים:

עד התביעה תיעד באופן מפורט את נסיבות ביצוע העבירה, תוך התייחסות לכל רכיביה ולעובדות הרלוונטיות לאישום. העד התייחס לתמרור, לסימון על גבי הכביש ואף ערך סקיצה בדו"ח, בה סימן את מקומות החניה לנכים, התמרור, הסימון ומקום חניית רכב הנאשמת.

עדותו של עד התביעה הייתה עניינית, בהירה, עקבית ולא נסתרה בחקירה נגדית.

התרשמתי כי ניתן להבחין בנקל בתמרור ובסימון שעל פני הכביש, ללא קשר לכיוון ממנו נכנסים למקום החניה. הנאשמת העידה כי היא מכירה היטב את המקום ולכן תמהה אני על טענתה כי לא ידעה כי מדובר במקום חניה לרכב נכה, שכן בכל אזור חניה בשטח חניון הקניון, מוגדרים מספר מקומות חניה הסמוכים לשערי הכניסה כמקומות לנכים.

הנאשמת עצמה העידה כי לאחר שקיבלה את הדו"ח, הבחינה בתמרור.

די בכך כי האדם הסביר יכול היה להבחין בתמרור ובסימון, על מנת לקבוע כי הנאשמת עברה את העבירה המיוחסת לה בכתב האישום.

לאור כל האמור לעיל, ולאחר ששבתי והזהרתי עצמי, שכן עדות יחידה הוצגה בפני במסגרת פרשת התביעה, הנני קובעת כאמור, כי הנאשמת עברה עבירה כמיוחס לה בכתב האישום שבנדון.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, ט' אייר תשע"ב , 1 מאי 2012, במעמד הצדדים