מדינת ישראל נ' מור

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד שי לוי

הנאשם בעצמו

ב"כ הנאשם עו"ד אייל יפה

פרוטוקול

גזר דין

כתב האישום ייחס לנאשם ביצוע של עבירת תקיפה סתם בבוקרו של יום, בתאריך 7.11.06 וביצוע עבירה של תקיפת קטין וגרימת חבלה ממשית באותו יום בשעות הצהרים.

לאחר ניהול הוכחות זוכה הנאשם מעבירה של תקיפה סתם של הקטין והורשע בגין הארוע של הצהרים.

לאחר שניתנה הכרעת הדין, לבקשת ב"כ הנאשם, הופנה הנאשם לקבלת תסקיר מבחן, שהתבקש להתייחס גם לאפשרות של ביטול הרשעתו.

שירות המבחן התייחס בתסקיר לנסיבותיו האישיות של הנאשם, לחשש מפגיעה תעסוקתית אפשרית, אך בסופו של יום לא בא בהמלצה לביטול הרשעתו, לאור התייחסותו השוללת פגיעה בקטין. עם זאת, נוכח נתוניו של הנאשם, מצא להמליץ שהעונש ירוצה במסגרת צו של"צ.

בטיעוניה לעונש עתרה המאשימה להטיל על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי, משום שמדובר בתקיפת קטין ועל בית המשפט, לדעת המאשימה, לתת ביטוי בגזר הדין לסלידתה מעבירות מסוג זה, כשמדובר בנאשם שעל פי תפיסתה נהג באופן בריוני וללא רסן באותו ארוע.

ב"כ הנאשם התקומם לשמע טיעוני ב"כ המאשימה, כשלטענתו הקטין הוא זה שהיה אמור לעמוד לדין וכך היתה נוהגת תביעה "במדינה מתוקנת".

בכל מקרה, לגופו של עניין, הצביע על כך שמדובר בנאשם נורמטיבי, ללא עבר פלילי, בן 43, נשוי, אב ל-4 ילדים, עובד מצטיין ברשות שדות התעופה, אשר נקלע לסיטואציה בלתי אפשרית מבחינתו, כשכיום אין לו כל קשר עם הקטין, כשלטענת הנאשם ביקש לפגוע בו עם הסכין עובר לתקיפתו על ידי הנאשם.

בהכרעת דין מפורטת קבעתי שעל פי הראיות שהובאו לפניי, הנאשם ובנו החלו בתקיפת הקטין עוד בטרם שליפת הסכין על ידו ומשכך הגעתי למסקנה כי הוא עבר את העבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, מאחר שכתוצאה מהתקיפה המשותפת, נגרמו לקטין פצעי שפשוף שטחיים על גבה ומצח ימניים.

עם זאת, לא התעלמתי בהכרעת הדין מהתנהגותו של הקטין, אשר עובר לביצוע העבירה, הצטייד בסכין אותה הוציא במהלך הארוע.

לאור זאת, דומני שעתירת המאשימה לעונש הינה מידתית, בהתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם וברקע לביצוע העבירה, כפי שנקבעו על ידי בהכרעת הדין.

שירות המבחן כאמור לא בא בהמלצה לביטול ההרשעה לאור התייחסותו של הנאשם לעבירה.

אני סבורה כי מאחר שהנאשם כפר לכל אורך ההליך, לא היה מקום לתת משקל בשיקולי שירות המבחן לעובדה שהנאשם ממשיך לכפור בביצוע העבירה, שכן זו זכותו.

אולם, גם אלמלא היעדר ההמלצה של שירות המבחן, היה קשה בנסיבות המקרה להורות על ביטול ההרשעה, כאשר על פי קביעותיי הגיע הנאשם לזירת הארוע יחד עם בנו כשהאחרון מצויד באלה, בידיעת הנאשם, כשהשניים יחד חברו כדי לתקוף את הקטין.

בשוקלי את נסיבות המקרה ואת טיעוני הצדדים, אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:

1.מאסר על תנאי למשך 5 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור את העבירה בה הורשע במשך 3 שנים מהיום.