מדינת ישראל נ' מור ואח'

גזר דין

1.ביום 18.2.14 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון, לפיו הנאשמים יודו במפורט בכתב האישום המתוקן ברביעית ויורשעו במיוחס להם. הצדדים ביקשו להשלים את הטיעון לעונש במועד מאוחר יותר, תוך שהם מצהירים כי הגיעו להסדר טיעון גם ביחס לעונש.

2.באותו מעמד הגישה באת כוח המאשימה את כתב האישום המתוקן ברביעית וביקשה להרשיע את הנאשמים במיוחס להם בגדרו.

3.מסיבות שונות, באותו מעמד טרם הוכן ונחתם הסדר הטיעון בכתב, ועל כן הצהירו הצדדים באמצעות באי כוחם על הסדר הטיעון. בא כוח הנאשמים טען, כי הנאשמים מודים במיוחס להם בכתב האישום המתוקן ברביעית וכי סוכם לגבי נאשם 1 על עונש מאסר בפועל של שלוש שנים, בניכוי ימי מעצרו מיום 5.3.12 ועד ליום 18.7.12. כמו כן, סוכם על הטלת עונש מאסר על תנאי בגין כל עבירה בה יורשע הנאשם, ולגבי עבירות אלימות יוטל מאסר מותנה של 6 חודשים בגין עבירות אלימות מסוג עוון, ושנת מאסר בגין עבירות אלימות מסוג פשע.

4.באותו מעמד הצהירה באת כוח המאשימה, כי הטיעון לגבי הקנס והפיצוי למתלוננים "יהיה פתוח".

5.בהמשך הצהיר בא כוח הנאשמים לפרוטוקול כי ישנם סכומים נכבדים שיחולטו במסגרת ההסדר, ועל כן ישוחח עם באת כוח המאשימה על עניין הקנס. בא כוח הנאשמים טען עוד, כי הוסכם על מועד התייצבות הנאשם לתחילת ריצוי מאסרו.

6.ביחס לנאשמת הודיע בא כוח הנאשמים, כי הוסכם שהיא תודה ותורשע בעבירה של סיוע להעלמת מס ועוד עבירות סיוע הנוגעות לעבירות מס נוספות וביצוע שתי עבירות של קבלת דבר במרמה, ותידון למאסר על תנאי ולקנס כספי. עוד ביקש בא כוח הנאשמים, כי באת כוח המאשימה תאשר את דבריו אלה ובתגובה הודיעה באת כוחה מאשימה כי היא מאשרת את דברי בא כוח הנאשמים, ביקשה להרשיע את הנאשמים בעובדות ובאישומים שיוחסו להם בכתב האישום המתוקן ברביעית.

7.הנאשמים הודיעו, ודבריהם נרשמו, כי הם מודים בכתב באישום המתוקן ברביעית וכי הוסבר להם שבית המשפט איננו כבול להסדר הטיעון.

8.על יסוד דברים אלה ניתנה הכרעת דין, הקובעת כי על יסוד הודאת הנאשמים בעובדות כתב האישום המתוקן ברביעית, הנאשמים מורשעים במיוחס להם במסגרת כתב האישום.

9.ביום 23.2.14 התקיים דיון ובו העלו הצדדים את טיעוניהם ביחס לעונשים שיוטלו על הנאשמים. יוער, כי בפתח הדיון התגלעה מחלוקת בין הצדדים הנוגעת לעניין גובה הקנס והפיצוי למתלוננים, זאת ביחס לשאלה האם הייתה הסכמה בין הצדדים באשר לעניין זה. בעקבות כך הצהירה באת כוח המאשימה בתחילת הדיון כי אינה יכולה להגיש הסדר טיעון חתום ואף ביקשה לבטל את הכרעת הדין ולחזור לשמוע ראיות בתיק. בהמשך הדיון נרשמו דברי באי כוח הצדדים בנוגע לעניין זה ואינני רואה טעם ומקום לחזור על דברים אלה, שהרי בסופו של יום הושגה הסכמה בין הצדדים, לפיה הקנס יעמוד על סך של 15,000 ₪ ואילו בית המשפט יקבע, על פי שיקול דעתו, את גובה הפיצוי למתלוננים.

10.לאחר שבחנתי את הסדר הטיעון שהוגש בכתב ואת השיקולים שהעלו הצדדים לרקע להשגת הסדר הטיעון, סבורני כי ראוי במקרה זה לאמץ את הסדר הטיעון ואין סיבה לחרוג ממנו בדרך כלשהי. בעניין זה אני מאמץ את שיקולי המאשימה, כפי שפורטו, דהיינו: כי העונש שהוטל מגלם בתוכו איזון בין חומרת מעשי הנאשמים בהם הורשעו במסגרת כתב האישום המתוקן, לבין טעמים נוספים הנוגעים לראיות, טעמי יעילות וחסכון בזמן שיפוטי יקר, איזון בין מכלול האינטרסים הנוגעים לצדדים וכן למתלוננים. באת כוח המאשימה הוסיפה ופרטה כי במסגרת הסדר הטיעון החליטה המאשימה להטיל את עיקר המשקל על כתפי הנאשם וזאת מן הטעם שמהמעשים בהם הורשעו הנאשמים עולה, כי למעשה הנאשמת הייתה תחת צלו של הנאשם. כמו כן, הביאה המאשימה בחשבון את מצבה הנפשי והכלכלי של הנאשמת כפי שעלה גם בפני המאשימה וגם במהלך דיונים אחרים הקשורים לתיק זה, לרבות הליכי המעצר. בנסיבות אלו, סברה המאשימה כי ראוי להסתפק במאסר על תנאי בלבד ביחס לנאשמת. סבורני, כי המאשימה אכן ערכה את האיזון הראוי במקרה זה, כאשר גם בהמשך הדיון נחשף בית המשפט לנסיבותיהם האישיות של הנאשמים, הן עובר לביצוע העבירות, ובפרט לאחר ביצוע העבירות והגשת כתב האישום. לפיכך, החלטתי לקבל את הסדר הטיעון ככתבו וכלשונו.

11.כאמור, המחלוקת היחידה שנותרה להכרעה היא ביחס לפיצוי לו זכאים המתלוננים. במסגרת זו ראוי לסקור את העובדות העיקריות שבכתב האישום, הנוגעות לנושאים הכספיים כפי שפורטו בכתב האישום. בתחילה יודגש, כי חלק נכבד מכתב האישום כולל עבירות מס בהן הודו הנאשמים. אין ספק כי בעקבות הרשעה זו, כאשר היא טומנת בחובה הודאה בסכומים שונים הנוגעים לעבירות מס, צפויים הנאשמים להליכים מצד רשויות המס שיובילו ככל הנראה בסופו של יום לחיובי מס נכבדים, בצירוף קנסות והטלת שיעורי ריבית על פי הקבוע בחקיקה הנוגעת לענייני מס הכנסה ומע"מ.

12.באשר לאישומים הנוגעים לעבירות שבוצעו כלפי אנשים פרטיים, בהם הודו הנאשמים, ראוי לבחון את הסכומים בהם מדובר. כמו כן, יש להביא בחשבון את העובדה שאותם מתלוננים יהיו רשאים, אם ירצו בכך, להגיש תביעות כספיות כנגד הנאשמים או מי מהם. יש להביא עוד בחשבון את טענות הנאשם אותן העלה במהלך הטיעון לעונש, כי ביחס לחלק מהמתלוננים יש בידו טענות שכנגד וכי הוא מתכוון להעלות טענות אלה במידה ואותם מתלוננים יגישו כנגדו תביעות אזרחיות להשבת הסכומים המפורטים בכתב האישום.

13.באשר לסכומים בהם מדובר:

א.באישום הרביעי המיוחס לנאשם בלבד, הודה הנאשם כי קיבל במרמה מהמתלונן סכום של 70,652 ₪.

ב.באישום התשיעי, המיוחס לנאשם בלבד, הודה הנאשם בביצוע עבירה של קבלת דבר במרמה בסך של 1,000 ₪.

ג.באישום העשירי, המיוחס לנאשם בלבד, הודה הנאשם בביצוע עבירה של קבלת דבר במרמה בסך של 17,350$.

ד.באישום האחד עשר המיוחס לשני הנאשמים, הודו הנאשמים כי קיבלו במרמה סכום של 20,000 ₪.

ה.באישום השלושה עשר המיוחס לנאשם בלבד הודה הנאשם כי קיבל במרמה סכום של 60,000 ₪.

ו.באישום הארבעה עשר הודו הנאשמים בעבירה של קבלת דבר במרמה בסכום של 15,000 ₪.