מדינת ישראל נ' מוסא

גזר דין

הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות בעבירות של ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ושימוש במסמך מזויף בכוונה לקבל באמצעותו דבר.

כתב האישום

כעולה מכתב האישום שבו הורשע, שימש הנאשם שימש, ובמהלך שנות עבודתו הגיש למשרד החינוך מסמכים הנחזים להיות תעודת בוגר תואר ראשון ותעודת הוראה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ואלו תוייקו בתיקו האישי.

בפועל, לא למד הנאשם מעולם באוניברסיטה העברית וממילא לא קיבל תעודות אלו מן האוניברסיטה.

ביום 29.1.07 מילא הנאשם טופס בקשה לשיבוץ לתפקיד הוראה במשרד החינוך, ובו כתב כי סיים לימודיו באוניברסיטת ירושלים וכן הצהיר כי הוא בעל תואר ראשון ותעודת הוראה לחטיבת הביניים.

הנאשם לא צירף לבקשה תעודות כלשהן, מאחר והתעודות כבר היו בתיקו במשרד החינוך, ובעצם הגשת הבקשה מופנה משרד החינוך לתעודות שהוגשו בעבר ומצויות בתיקו.

בסופו של דבר נתגלו מעשיו של הנאשם ועל כן לא הצליח להשלים את מזימתו ולזכות בשיבוץ לתפקיד הוראה כפי שביקש.

עברו הפלילי של הנאשם

הנאשם בן 56 ולחובתו הרשעה קודמת משנת 2004 בעבירות דומות, בגין זיוף מסמך גיליון ציונים שהונפק כביכול על ידי שני מוסדות להשכלה גבוהה, לרבות מספר נקודות הזיכוי של כל קורס והציון הסופי בו, וזאת שעה שכלל לא למד במוסדות אלו וממילא היה זכאי לאישורים אלו.

כן הגיש הנאשם לאגף להערכת תארים אקדמיים בחו"ל במשרד החינוך, בקשה להערכת תואר אקדמי, ואף צירף מסמכים שונים לרבות המסמך המזוייף דלעיל, במטרה לקבל דירוג שכר גבוה יותר.

בתסקיר שהוגש במסגרת הטיעונים באותו ענין (ת.פ. 2722/09, בית משפט השלום בירושלים), העריך שירות המבחן כי ההליך המשפטי חידד עבור הנאשם את משמעות התנהגותו, חומרתה והשלכותיה על חייו האישיים והמקצועיים והמליץ לחייבו בשל"צ ללא הרשעה על מנת שלא לחבל בפרנסתו.

בית המשפט לא נעתר להמלצה והרשיע את הנאשם במיוחס לו תוך ציון העובדה כי הנאשם הינו מורה, דמות חינוכית, ואמור להתמודד בעצמו עם תופעות דוות בקרב תלמידיו. בהקלה בעניינו ראה בית המשפט מסר שלילי, וסבר כי אין מקום להימנע מהרשעתו, חרף הנזק שעלול היה להיגרם לנאשם כתוצאה ממנה.

אשר לעונש – כאן נעתר בית המשפט לבקשת הנאשם ולהמלצת שירות המבחן והסתפק בהטלת של"צ בלא כל עונש נוסף.

הטיעונים לעונש

התובעת מבקשת להטיל על הנאשם מאסר בפועל למשך 6 חודשים ומסכימה כי ירוצה בעבודות שרות בכפוף לחוות דעת ממונה, מאסר על תנאי ממושך ומרתיע וקנס משמעותי.

לשיטתה, תעשיית קניית התארים המזויפים פשתה במחוזותינו והפכה למכת מדינה. היא הוסיפה וטענה כי חומרת העבירות שביצע הנאשם גוברת במיוחד נוכח היותו מורה האמון על חינוך דורות של צעירים.

התובעת מדגישה כי אין זו הפעם הראשונה בה ניסה הנאשם להונות את משרד החינוך ולנסות לקבל במרמה הטבות שונות, וטוענת כי על אף שנתפס ונשפט בעבר כאמור, הרהיב עוז וניסה שוב לרמות את משרד החינוך. מעשיו אלו של הנאשם, מלמדים כי מדובר באדם מניפולטיבי, שקרן שאין עליו מורא החוק, ואינו ראוי להיות מורה ומחנך בישראל.

הסנגור מאידך ביקש להסתפק במאסר על תנאי ארוך ומרתיע.

לשיטתו, ומבלי להקל ראש בעבירות בהן הורשע הנאשם, מדובר בעבירות הנמצאות ברף הנמוך של עבירות מרמה וזיוף. לטענתו, כאן היה ניסיון שלא הושלם, הנאשם לא הפיק כל רווח או תועלת כספית כלשהי מאחר ומשרד החינוך הגיש באופן מיידי תלונה לאחר שבדק את המסמכים. הסנגור הוסיף, כי שיטת ביצוע העבירות הינה תמימה ומלמדת כי הנאשם אינו אדם מתוחכם ואינו בעל קווים עבריינים. הסנגור מבקש להתחשב גם בהיקף העבירות וגם בזמן הרב שעבר מאז ביצוע העבירות, לפני למעלה מ- 4 שנים כאשר כתב האישום הוגש כ-3 שנים לאחר ביצוע העבירות.