מדינת ישראל נ' מולוב(עציר)

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו, מפי סנגוריתו, במסגרת הסדר טיעון, שכלל תיקון מהותי לכתב האישום, בכך שביום 29.3.10, לאחר חצות, נתן לארתור יצחקוב (להלן המתלונן) הלוואה בסך 1,800ש"ח, כעבור שעות ספורות התקשר וביקש ממנו להשיב לו את ההלוואה. המתלונן הגיע אליו לביתו, הנאשם דרש ההחזר וגידף אותו בהמשך דקר אותו עם סכין יפנית וגרם לו לשני חתכים ואיים עליו באומרו כי יש לו עד לשעה 22:00 אחרת יחכה לו מתחת לבית, ישתה את הדם שלו וידקור אותו.

מדובר בארוע חמור גם לאחר תיקון כתב האישום. בטעות נוסח כתב אישום כתקיפה הגורמת חבלה של ממש במקום פציעה ובתקיפה ואיום במקום סחיטה באלימות וכבר בניסוח כתב אישום יש הקלה ניכרת. לא רק זאת אלא גובש הסדר טיעון מקל על פיו התביעה מסתפקת ב 15 חודשי מאסר בלבד בניכוי תקופת המעצר וכן ענישה מרתיעה. התביעה עותרת לפיצוי בעוד הסנגורית מבקשת להימנע מפיצוי. בעת הכתבת גזר הדין, ביהמ"ש בירר לגילו והתחבר כי טרם מלאו לו 21 ולכן יש חובת תסקיר ולכן נדחה הדיון ורק היום הצליחה קצינת המבחן לשוחח עמו ולשלוח תסקיר.

מהתסקיר עולה כי הנאשם בן 19, יליד רוסיה, רווק, המתגורר לסירוגין בבית אמו ואחותו ובדירה ששכר עם חברים. הוא חבה משברים משפחתיים קשים וטראומטיים מגיל צעיר. שקעים רגשיים אלה הובילו להתדרדרות ולמעורבותו בפלילים. התרשמו כי יש לו דפוסי התנהגות עבריינים, הוא מתקשה לקבל סמכות ולהשתלב במסגרת מובנית ומתקשה לשתף פעולה עם גורמי טיפול.

הועלה ארצה בהיותו בן 6, גילה קשיי התנהגות כבר במסגרת הלימודים, הופנה לטיפול פ. סעד אך לא שיתף פעולה. בשלב מסוים הוחלט להוציאו מהבית ולשלבו בפנימייה אך ללא הצלחה. ניסו לשלבו ב"בית רשת" המיועד לנוער בסיכון שכן השתמש בסמים ובדבק מגע אולם עזב המסגרת כעבור זמן קצר.

שרות המבחן לנוער הפנו אותו לקהילה טיפולית מלכישוע שם שהה כשנה אולם הטיפול הופסק בשל העדר בשלות להפיק ממנה תועלת.

ב 2008 שוב הופנה לשרות המבחן לנוער אך לא נענה להזמנות, לא הגיע לדיון שכן נעצר בתיק זה.

הוא מדווח על שימוש בחשיש מגיל 13 עד כדי שימוש יומיומי בשנים האחרונות וכי לאחר שעזב את הקהילה שב והשתמש באופן מזדמן בסמים. הוא טוען כי כיום לא משתמש אך לא נמצא בקשר עם גורם טיפולי ולא מוסר בדיקות שתן לאימות טענה זו.

באשר לעבירות בהן הודה הוא מטשטש הנסיבות, ממעיט מחומרתן, הוא לוקח אחריות חלקית בלבד על ביצוען : טוען כי הלווה למתלונן כסף כי אביו היה עצור וביקש שישיב לו ההלוואה תוך שבוע או שבועיים והואיל וסירב תקף אותו.

בנסיבות כאמור ממליצים לאמץ הסדר הטיעון ולהוסיף פיצוי למתלונן לצורך הצבת גבול ברור להתנהגות ועל מנת להוות גורם מרתיע מפני הישנות עבירות דומות בעתיד.

להתרשמותי אין בעונש כדי להציב לו גבולות למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד. הנאשם אינו בשל, לא לקח אחריות ולא להשתלב בהליך טיפולי ומכאן כי הוא מועד לפורענות.

למרות גילו הצעיר לחובתו הרשעה קודמת מביהמ"ש לנוער מיום 2.7.07, בגין 2 עבירות של דרישה באיומים של רכוש, קשירת קשר לביצוע פשע, התפרצות לרכב וגניבה מרכב, גניבה וסחיטה באיומים. מכאן שהתנהגותו אך מסלימה. בעבר ביהמ"ש לנוער הטיל עליו מאסר מותנה, פסילה, ופיצוי למתלוננים בסכום מצטבר של 1,500 ₪.

מכאן כי להליך המשפטי אין אפקט מרתיע.

לא רק זאת אלא התרשמתי כי המתלונן חושש לחייו ואף אמר זאת מפורשות.

למרות האמור, הסדר הטיעון יכובד שכן נשקלו שיקולים ראויים , ובנסיבות אלה יוטל עליו פיצוי אך לא בסכום גבוה.

בהתחשב במהות העבירה ונסיבותיה ולאחר שקילת האינטרס הציבורי מול נסיבותיו/ה האישיות של הנאשמ/ת ועברו/ה, אני דנה את הנאשמ/ת לעונשים הבאים:

1.פיצוי למתלונן בסך 3,000 ש"ח

שישולם ב- 10 תשלומים שווים ורצופים שיופקדו בקופת ביהמ"ש החל מיום 10.1.11.

אם לא ת/ישלם אחד מן התשלומים במועדם יעמוד כל הסכום לפרעון מיידי וייגבה כקנס.

2.מאסר בפועל לתקופה של 15 חודשים בניכוי התקופה שנעצר מיום 12.4.10.