חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

מדינת ישראל נ' מולא(עציר)

: | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
33776-05-12
6.6.2012
בפני :
ציון קאפח

- נגד -
:
מדינת ישראל על-ידי ב"כ עו"ד הילה יוגב
:
חיים מולא (עציר) על-ידי ב"כ עוה"ד צדוק חוגי ונחמן הרשקוביץ
החלטה

החלטה

בקשה למעצר עד תום ההליכים.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות הצתה והיזק בזדון, עבירות לפי הסעיפים 448 סיפא (ריבוי עבירות) ו-452 (ריבוי עבירות), לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

כתב האישום מספר כי ביום 27.04.12, גמלה בליבו של המשיב ההחלטה להצית בתיהם של פליטים מאפריקה ורכושם. לשם כך, הצטייד בבקבוקי תבערה. סמוך לשעה 01:00 השליך שלושה בקבוקי בערה בוערים לדירת מגורים ולמסדרון המוליך לאותה דירה. במקום שהו אותה עת בני משפחה ובהם תינוקת.

לאחר מכן, כך כתב האישום, השליך בקבוק תבערה בוער לחצר דירה אחרת ומאוחר יותר לדירת מגורים אחרת בה שהה פליט מאפריקה. כך מונה כתב האישום השלכת בקבוקים לדירה נוספת ולחצר בית המשמש כגן ילדים.

כתוצאה ממעשי המשיב, נגרמו נזקים לרכוש.

המחלוקת הינה לראיות.

התביעה טוענת כי אלה הראיות הקושרות את המשיב למיוחס לו:

א.חוות דעת מז"פ.

ב.חומר בערה ייחודי.

ג.הודעות והתנהגות מפלילה.

על ראשון ראשון ואחרון אחרון.

במהלך החקירה, נערכה השוואה בין סדין פרחוני לבין פיסות בד שנתפסו מבקבוקי התבערה. על פי חוות דעת מז"פ מיום 08.05.12, נמצאה התאמה בין הסדין לבין פיסות הבד.

במקום זה יש לציין כי הסדין נמצא מתחת למסתור חלון הכביסה של דירת המגורים.

כעת, עולה מאליה השאלה מי מבני המשפחה יכול היה ליידות את בקבוקי התבערה.

חברו של המשיב אריאל בורייב מספר כי המשיב הציע לו לזרוק רימונים על בתים של סודנים. הדברים נמסרו בשתי הודעותיו מיום 02.05.12, שעה 11:45 ומאותו יום בשעה 16:50. הדעת נותנת כי מי שביקש ליידות רימונים, לא יהסס לזרוק בקבוקי תבערה. על כן, אין מקום להשערת בא כח המשיב כי מי מבני משפחתו האחרים של המשיב היה מעורב במעשה. עוד עולה מחומר החקירה כי המשיב השתתף בהפגנה נגד הפליטים שנערכה בשכונת מגוריו. אני ער לכך כי השתתפות בהפגנה היא לגיטימית, אולם כאשר מצרפים זאת לסדין ולהודעת בורייב, מקבלים הדברים משמעות מפלילה.

המשיב עצמו נמנע מליתן הסבר לראיות אשר הוטחו בפניו. השתיקה היא זכותו , אולם היא מחזקת את הראיות. ראה לעניין זה, ע"פ 6167/99 בן שלוש נ' מדינת ישראל.

במהלך תרגיל חקירה שנערך למשיב עם אחותו, היא סיפרה לו כי סיפקה לו אליבי וכי אמרה שהוא ישן על הספה והטלפון הנייד שלו נפל לנמל. על כך הגיב המשיב באומרו "משהו מוזר פה, לא לדבר". כך היו פני הדברים גם בתרגיל חקירה שנערך לו עם חשוד אחר בתיק אמנון אלייב. גם שם סימן המשיב לאלייב שלא לדבר.

בא כח המשיב תוהה מדוע אין איכון של המשיב באמצעות הטלפון הנייד שלו. אכן הדבר לא נעשה, ומכל מקום הוא אינו יכול לומר כי המשיב לא היה במקום.

בא כח המשיב הפנה לכך שהמשיב היה באיזור חולון. הדברים נכונים, אולם היה זה שעות לפני האירוע.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>