מדינת ישראל נ' מוטלק(עציר)

החלטה

בישיבת 18.8.10 הודה הנאשם בכתב אישום מתוקן. מה הרקע להודיה – לא ידוע לי ואין זה מתפקידי לחקור ולדוש באותן נסיבות.

כל שאירע באותה ישיבה היה כי לאחר הכרעת הדין בכתב האישום המתוקן ביקש ב"כ הנאשם לדחות לטיעונים לעונש מהטעם שלא היתה בידיו חוו"ד אודות הנשק. בית המשפט לא נעתר לבקשת הדחיה, שהרי בימ"ש זה עמוס ומעדיף לסיים תיקים תוך זמן סביר.

ב"כ הנאשם לאחר הפסקה חזר וביקש דחיה, חזר וציין כי מודים בהחזקת נשק, אך משום שאין חוו"ד טען עוה"ד שאין הודיה שהוא בשימוש. לענין זה ביקש ב"כ הנאשם לחזור מן ההודאה ולקבל חוו"ד שהנשק ממית. בעקבות אלו החלטתי כי גם אם סבורה אני כי טעות עם הסנגוריה, ועדיין משוכנעת אני כי היתה זו טעות, התרתי לנאשם לחזור בו מן ההודעה.

לצד אלו לא בוטלה הכרעת הדין.

לקראת ישיבת היום, בפיתחו של הדיון, ביקש הנאשם לחזור ולהודות בהחזקת הנשק. משעלתה השאלה האם הכרעת הדין תהיה המקורית או שמא הטיעון לעונש יהיה עפ"י כתב האישום המקורי ולא המתוקן, טענה התביעה טיעוניה והם רשומים בפרוטוקול. איני משוכנעת כי העמדה שמשתקפת בפרוטוקול הולמת את הנסיבות בכללותן, לפיכך מה שהוזכר ע"י פרקליט באולם בית המשפט שריר וקיים והנאשם הורשע בעבירה לפי סעיף 144 ולא מעבר לכך. עפ"י אלו אשמע את הטיעונים לעונש.

ניתנה והודעה היום כ"ז חשון תשע"א, 04/11/2010 במעמד הנוכחים.

ליה לבאון, סגנית נשיאה

טיעונים לעונש

גזר דין

הנאשם ראלב מוטלק, יליד 1973 הודה בהחזקתו של אקדח מסוג ברטה אשר נגנב מבעליו בשנת 2010. עפ"י כתב האישום הרי החזיק הוא ברשותו את האקדח, וכאשר הגיעה המשטרה לביתו, מיד לכשנפתחה הדלת עמד הוא מול השוטר והאקדח בידו. מעבר לכך, מיד גם הודה בהחזקתו.

עברו של הנאשם עשיר, הוא ריצה תקופות מאסר משמעותיות גם בעבירות רכוש, גם בעבירות אלימות כלפי הציבור וכלפי פרטים ממנו, עבר עבירות בתחום המרמה, החזקת רכוש גנוב, החזקת אגרופן או סכין, החזקת נשק, ונראה כי תקופות המאסרים ומאסרים על תנאי שהוטלו לא היו בהן די כדי להרתיע.

התביעה בטיעוניה, תוך הסתמכות על פסיקה מגוונת, עותרת להטלת מאסר ממשי בפועל וכן מאסר על תנאי , וסבורה כי עונש של 20 חודשים – בלא הסדר בין הצדדים – הוא העונש ההולם.

הסניגור כאמור טוען עפ"י פס"ד אבו מוך כי נסיבות האחזקה אינן בהכרח מן הנסיבות המחמירות וכי לא הוכחה ולא נטען כי הנשק הוחזק כדי לעשות בו שימוש.

אשר לי, עפ"י עברו הפלילי של הנאשם, סביר יותר כי החזיקו לעת מצוא אם לא כדי לעשות בו שימוש.

לנאשם זה עבירת החזקת הנשק אינה חדשה, וגם אם טוען הוא כי סר מדרכו הרעה לא שוכנעתי כי כך הדבר. מי שסר מן הדרך הרעה ומכיר היטב את יחידות המשטרה, יודע כי הכתובת לנשק שנמצא/שנגנב או הגיע לידיו בכל דרך שהיא, חייבת להיות משטרת ישראל.

לפיכך מוצאת אני להטיל על הנאשם שנת מאסר, 12 חודשים, מיום מעצרו 5.7.10 כולל.

כמו כן מוטלים 12 חודשי מאסר אותם לא יישא אלא אם בתוך 3 שנים יחזור ויעבור על העבירה בה הורשע.

נשק שנתפס יושמד.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 45 יום.

ניתנה והודעה היום כ"ז חשון תשע"א, 04/11/2010 במעמד הנוכחים.