מדינת ישראל נ' מוהתדי

החלטה

המבקש ידע על מועד הדיון, וניתנה לו האפשרות להיות נוכח במשפט ולקבל את יומו בבית המשפט.

לא ניתן לקבל את טענת המבקש לפיה לא התייצב לדיון לאחר שמצבו הרפואי "הידרדר" והוא הופנה לקבלת טיפול רפואי "בשל מצבו הרפואי הקשה".

ראשית, המסמך הרפואי המצורף לבקשה אינו תומך בטענות בדבר "מצב רפואי קשה" או "התדרדרות" המצב הרפואי. מדובר בתעודת מחלה ליומיים בה מפורטים כאבי גרון, שיעול וחום בלבד.

שנית, בניגוד לנטען בבקשה, תעודת המחלה אינה נושאת את תאריך הוצאתה ואין בה אסמכתא לכך שהוצאה ביום 19/12/2011, כנטען.

שלישית, על פי תעודת המחלה הנאשם לא היה מסוגל לעבוד. לא נאמר כי הוא היה מנוע מלהתייצב לדיון בבית משפט.

רביעית, לא פורט באישור המחלה האם הרופא אבחן את התסמינים המפורטים בה, או שמדובר בתלונות הנאשם בלבד.

חמישית, על פי הנטען בבקשה מצבו הרפואי של המבקש הידרדר "ערב יום הדיון". משכך, היה באפשרות הנאשם להודיע מבעוד מועד על היעדרותו הצפויה מהדיון, וכך לא נעשה (השוו: ע"פ (ירושלים) 4859/09 טל נ' מדינת ישראל).

כמו כן לא ניתן לקבל את הטענה בדבר אי התייצבות ב"כ הנאשם:

ראשית, אין בטענה בדבר קיומם של דיונים אחרים כדי להצדיק היעדרות מהדיון ללא נטילת רשות מראש.

שנית, הנאשם הוזמן לשעה 10:00, בעוד פסק הדין ניתן בשעה 11:47, לאחר חלוף למעלה משעה וחצי. בנסיבות אלו היה על המבקש להבהיר מדוע הופתע הסניגור לגלות כי ניתן פסק דין, כנטען בבקשה.

למבקש, שלא התייצב לדיון, ולא הציג טעם מספיק להיעדר התייצבותו ולכך שלא טרח לבקש מראש רשות להיעדר, אין אפוא להלין אלא על עצמו (ר"ע 418/85 רוקינשטיין נ' מדינת ישראל פ"ד לט(3), 279, ע"פ (ירושלים) 317/96 צור נ' מדינת ישראל).

בנוסף, טענת הנאשם בדבר "עיוות דין קיצוני ביותר" נטענת באופן סתמי בלבד. אין בפי המבקש טענה של ממש כנגד האישום גופו, וממילא אין בבקשה כדי לבסס הנחה שההרשעה נעשתה בטעות (השוו: ב"ש (מחוזי ירושלים) 8935/09 כדורי נ' מדינת ישראל).

לאור כל האמור הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט"ו טבת תשע"ב, 10 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: