מדינת ישראל נ' מודזגברישווילי(עציר)

החלטה

1.כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בו יוחסו לו 8 עבירות של אי קיום דרישה בניגוד לסעיף 216(1) לפקודת מס הכנסה.

לטענת המאשימה, הנאשם היה חייב להגיש לפקיד השומה דו"ח על הונו ונכסיו, בעקבות דרישות שנמסרו לו על ידי פקיד השומה מתוקף סמכותו לפי סעיף 135(1) לפקודת מס הכנסה, והיה חייב להגיש לפקיד השומה דוחות שנתיים על הכנסותיו האישיות בעקבות דרישות שנמסרו לו על ידי פקיד השומה מתוקף סמכותו לפי סעיף 135(1).

הנאשם לא עשה כן ביחס לשנות המס 2007-2008 ו-2009, כאשר על פי האישום ה-7-8 לא מילא אחר דרישות פקיד השומה, ללא סיבה מספקת על הגשת דו"ח על הונו ונכסיו ליום 31/12/09.

2.בתאריך 21/05/13 טענו ב"כ הנאשם טענות מקדמיות.

לטענת עו"ד סיון, הנאשם פטור מהגשת דו"ח שכן הוא לא עוסק.

הדרישה שהוציא פקיד השומה הוצאה מכוח סעיף 132 ולא מכוח סעיף 135 ועל כן כתב האישום לא תואם את הדרישות שהוצאו.

לטענתו, למאשימה יש טעות כפולה – האחת – כתב האישום מתייחס לאי היענות לדרישה שהוצאה לפי סעיף 135 כשהדרישה שהוצאה היא לפי סעיף 132, והדרישות שהוצאו אינן עונות על דרישות החוק, כמפורט בספרו של גיורא אמיר.

טענותיו המפורטות של הסנגור מופיעות בפרוטוקול.

3.המאשימה הגיבה בכתב לטענות המקדמיות.

בתגובתה, מאשרת ב"כ המאשימה כי אכן נפלה טעות קולמוס בכתב האישום, בסעיף 2 לחלק הכללי- נכתב כי פקיד השומה הוציא לנאשם דרישות מתוקף סמכותו לפי סעיף 135 לפקודת מס הכנסה, כשהיה צריך להירשם כי הסמכות הינה לפי סעיף 131 לפקודה.

הדרישות להגשת הדוחות נשלחו כאמור מכוח הסמכות המעוגנת בסעיף 131(א)(6) לפקודה ועל כן ביקשה לתקן את הטעות שבכתב האישום בהתאם לנ"ל.

לטעמה מדובר בפגם טכני ולא בפרט מהותי ואין בטעות בכדי לקפח את הגנת הנאשם או לגרום לו עיוות דין.

הדרישות שהוציא פקיד השומה – לא נפל בהם כל פגם.

4.אשר לטענה, כי בגין מחדל של אי הגשת דו"ח שנתי יש להעמיד לדין על פי סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה , ולא לפי סעיף 216(1) כפי שנעשה בענייננו, ציינה ב"כ המאשימה כי הדבר נכון מקום שחלה חובה להגיש דו"ח שנתי למס הכנסה שאינם מכוח דרישה, אך מקום בו קמה חובת הגשת הדו"ח השנתי מכוח דרישה של פקיד השומה כפי שנעשה בענייננו, סעיף האישום הנכון הוא סעיף 216(1) לפקודה בגין אי מילוי דרישה ולא בגין אי הגשת דו"ח במועד – מדובר בדין ספציפי ויש להאשים על פיו.

5.עוד טענה ב"כ המאשימה, כי ככל שקיימת טענה בדבר הפעלה לא חוקית של סמכותו המנהלית של פקיד השומה להוציא דרישה להגשת דו"ח הדרך לתקוף אותה היא באמצעות עתירה במסלול המנהלי ולא במסגרת ההליך הפלילי.

לפיכך ביקשה לדחות את טענותיו המקדמיות של הנאשם ולאפשר את תיקון כתב האישום כמבוקש.

6.בתגובה לתגובת המאשימה, הסכימה ההגנה לתיקון המבוקש, אך ציינה כי אין בכך כדי לרפא את הפגם הנטען בטיעוניה.

כן ציינה ההגנה כי במקרה הנוכחי לא התקיימו התנאים המאפשרים הגשת כתב אישום והעמדה לדין וכי בהתאם לספרו של גיורא אמיר, לא בשלו התנאים המקדימים המאפשרים הבשלתו של מעשה או מחדל של הנאשם, לכדי עבירה על פי סעיף 216(1) לפקודה ולפיכך – העמדתו לדין בביצועה.

לטענת ההגנה, מדובר בטענה מקדמית, תהא כותרתה אשר תהא, אשר יש להעלותה בפני הערכאה הדיונית, אשר לה הסמכות לבחון את תקינות מעשיהם של גופי השלטון לרבות שיקול הדעת של התביעה ושל הרשות.