מדינת ישראל נ' מדעי

החלטה

בפתח ישיבת תזכורת לקביעת מועדים ביקש ב"כ הנאשם, עו"ד מרוז, כי הדיון יועבר למותב אחר. טעם הדבר: ערב הדיון נודע להגנה כי מותב זה של בית המשפט שמע את אחת מעדות התביעה המרכזיות נגד הנאשם בהליך פלילי אחר, שהתנהל נגד נאשם אחר (ת"פ 20629-06-10, להלן – ההליך האחר).

ב"כ המאשימה התנגדה לבקשה והדין עמה.

בהליך האחר לא נקבעו ממצאים, שכן הנאשם שם הודה לאחר עדות העדה בה עסקינן. לפיכך לא התגבשה נגד מותב זה עילת פסלות, ונראה כי ב"כ הנאשם ער לכך שהרי הודיע במפורש שאינו מבקש לפסול את המותב. זאת ועוד: הגם שההלכה הרווחת במשפט הישראלי היא שיש לבחון במסגרת דיני הפסלות את שאלת המשוא פנים בפועל ולא שיקולים של מראית פני הצדק (י' מרזל, דיני פסלות שופט, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, התשס"ו-2006, עמ' 103), בחנתי את בקשת ב"כ הנאשם גם על פי מבחן זה ולא מצאתי כל עילה להעברת הדיון למותב אחר. העובדה כי נאשם אחר הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון אין פירושה שבית המשפט גיבש דעתו בדבר מהימנות העדה שהספיקה להעיד נגד אותו נאשם טרם הודייתו, ומצב דברים שכזה אינו יכול (ואינו צריך) לגבש לנאשם ולשום אדם אחר ציפייה או הערכה כלשהי בנוגע לתוצאת המשפט נגד הנאשם.

הזכות לשבת בדין היא גם החובה לשבת בדין (ע"פ 2/95 מדינת ישראל נ' זינאתי, פ"ד מט(1) 39, 43). אסור לו לשופט לפסול עצמו בהיעדר עילת פסילה שבדין, וחובה היא חובה לא רק כלפי מערכת השפיטה והציבור, אלא גם כלפי הצדדים במסגרת הצורך בהשגת הכרעה צודקת וברורה תוך זמן סביר (י' מרזל, שם, עמ' 23).

לא מצאתי יסוד לבקשה והרי היא נדחית. ישיבת התזכורת ביום 23.1.2012 שעה 8:15 תישמע לפניי.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, י"ג טבת תשע"ב, 08 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: