מדינת ישראל נ' מגנם(עציר)

החלטה

ב"כ המשיב העלה טענה מקדמית על פיה מדובר במעצר לא חוקי שכן המעצר לא בוצע בהתאם לחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), תשס"ז – 2007.

יצוין כי ב"כ המשיב אינו חולק על סמכותו של בית המשפט לדון בעניין וכל טענתו היא בנוגע לאופן מעצרו של המשיב בהעדר אישור של היועץ המשפטי לממשלה.

סעיף 2 א' לחוק האמור קובע כי לבית המשפט בישראל יהיו כל הסמכויות הנתונות לו על פי הדין החל בישראל בקשר לעבירות שהוא מוסמך לדון בהם על פי כל דין, גם לעניין צווים שיש לבצעם באזור או בשטחי המועצה הפלסטינית.

משלא נטען כנגד סמכותו של בית משפט זה, הואיל ואין מחלוקת בדבר סמכותו של בית המשפט, הרי שכל טענה שנוגעת לשאלה האם מדובר במעצר חוקי, אם לאו מהווה רק שיקול אחד מכלל מכלול השיקולים, בהתאם לפסיקה, כאשר מנגד נבחנות יתר נסיבות העניין.

גם לגופו של עניין, לא שוכנעתי כי פרשנותו של ב"כ המשיב לחוק יש בה כדי להוביל למסקנה שמדובר במעצר לא חוקי.

ב"כ המשיב טוען כי מקום ביצוע המעצר, בעיירה יטא, הינו בשטחיA אשר בשליטת הרשות הפלסטינאית ואולם לא הובאה בפני כל אסמכתא לעניין זה.

יתירה מזו, ב"כ המשיב מפנה לסעיפים 6 (ג) ו – 6 (ד) בהם נקבע כי ניתן לבצע מעצר והחזקה של תושב האזור ושל תושב שטחי המועצה הפלסטינית, באזור שהוא תושב בו, ואולם אין האמור מחייב כי אכן הביצוע וההחזקה במעצר יהיו באזור, כלומר מכלל הן לא ניתן ללמוד על הלאו, שלא ניתן להורות על מעצר בשטחי מדינת ישראל.

גם סעיף 14 (א) מתייחס לבקשה להעביר מהמועצה לישראל חשוד ולבקשה כאמור נדרש אישור היועץ המשפטי לממשלה ואולם בענייננו אין מדובר בחשוד אשר היה בידי המועצה הפלסטינית ולא ניתן להסיק מהאמור בסעיף זה כי לא ניתן לבצע מעצר ישירות על ידי משטרת ישראל (ר' סעיף 3 לחוק האמור).

בענייננו יצוין כי המעצר בוצע בעקבות חיפוש בהתאם לצו חיפוש, כפי שעולה מדברי ב"כ המבקשת.

בשולי הדברים נספח IV להסכם הנזכר בסימן ב' לא הובא בפני וייתכן וגם בו יש מענה לטענות ב"כ המשיב.

ניתנה והודעה היום י"ד אלול תשע"א, 13/09/2011 במעמד הנוכחים.

עירית קויפמן, שופטת

החלטה

מחשש לשיבוש חקירה, מתירה לחוקר שלא לענות.

ניתנה והודעה היום י"ד אלול תשע"א, 13/09/2011 במעמד הנוכחים.

עירית קויפמן, שופטת

החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב למשך 6 ימים.

יצוין כי מדובר בבקשה שנייה להארכת מעצר.

הבקשה מייחסת למשיב חשד כי יחד עם אחרים פרץ וגנב מבתים בערד וכן בנוסף כי נתפסו בביתו חפצים שנגנבו מרכבים.

לאחר שעיינתי בחומר החקירה ובדוחות הסודיים, שוכנעתי כי קיים חשד סביר הקושר את המשיב למיוחס לו וזאת במידה הדרושה להארכת מעצר שנייה וניתן לומר כי החשד כנגד המשיב התחזק ממועד הדיון הקודם בהארכת המעצר.