מדינת ישראל נ' מגנם

החלטה

לפניי בקשה להארכת מעצרו של החשוד עד מחר על מנת להגיש כתב אישום ומעצר עד תום ההליכים.

מיוחסות לחשוד עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק והתחזות לאדם אחר.

החשוד נעצר לראשונה ביום 15/9/10 ומעצרו הוארך עד כה.

תיק החקירה מגלה רף ראייתי בדמות ראיות לכאורה בכל הנוגע לביצוע העבירות המיוחסות לחשוד.

עילת המעצר קשורה בעיקרה בהתחמקות החשוד מאימת הדין.

על פניהם של הדברים הבקשה מידתית ויש להעתר לה.

מנגד, מעלה הסנגור טענה לפיה מעצרו של החשוד אינו חוקי.

קבלתי את הטענה אך עדיין לא מצאתי בה את העוצמה הנדרשת כדי להורות על שחרור החשוד בשלב זה.

מסתבר כי החשוד הובא לאולם בשעה 13.20 בעוד שמעצרו פקע בשעה 10.30, מפאת שמחמת תקלה הובא לבית משפט אחר.

כידוע, על בית המשפט להידרש לבקשה להארכת מעצר גם שעה שמעצרו של החשוד המובא לפניו אינו חוקי.

יש לשקול את המכלול כולו תוך איזון בין אינטרס הציבור לבין האינטרס הפרטני של החשוד.

כמו כן יש להתייחס לשלב הדיוני בו מצויים הדברים.

העבירות הלכאוריות המיוחסות לחשוד חמורות הן.

נסיבות המחדל מלהביא את החשוד לדיון חמורות אף הן אך אין בהן את העוצמה כדי להביא לשחרורו.

לא סברתי כי צריך שיכהו שיני הציבור נוכח הבוסר שבהתנהלות יחידת נחשון.

זאת ובתוספת לעילת המעצר הקיימת - מביאים אותי למסקנה כי יש להעדיף הארכת מעצרו של החשוד על מנת שניתן יהיה לשקול בנחת המתבקש אם יש להורות על המשך מעצרו אם לאו.

באשר לעתירה להורות על שחרור החשוד כבר כעת, סברתי כי הסנגור יטיב לטעון גם בהקשר זה לאחר שיעיין בחומר החקירה.

בשלב דברים זה, לא הוצעה חלופה לבד מחתימה על ערבות ולא מצאתי כי בכך סגי.

החשוד ייעצר עד מחר 20/9/10 עד השעה 14.00.