מדינת ישראל נ' מגן

בפני

שופטת שרית קריספין-אברהם

הכרעת דין

כנגד הנאשם נרשמה ביום 7.4.11, הודעת תשלום קנס בגין אי ציות לתמרור ב- 35 (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 22(א) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 9.1.12, נשמעו הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה, העיד סמ"ר דאהר ענאד, עורך הדו"ח והוגש הדו"ח, שסומן ת/1.

ע"פ גרסת המאשימה, ביום 7.4.11, בסמוך לשעה 16:17, נהג הנאשם בקטנוע בתל אביב, בדרך שלמה, בסמוך לבית מספר 24, מכיוון מזרח לכיוון מערב, תוך שאינו מציית לתמרור ב- 35 המוצב בכיוון נסיעתו ונוסע בנתיב תחבורה ציבורית.

העד הורה לנאשם לעצור את הרכב ורשם מפיו את הדברים הבאים:" נכנסתי לתדלק ".

על פי גרסת הנאשם, הוא נהג בדרך שלמה מכיוון מערב לכיוון מזרח, נכנס לחנות המצויה במקום, ולאחר מכן נסע לכיוון תחנת דלק סמוכה על מנת לתדלק את הקטנוע. לטענתו, ביציאה מהחנות לא היה כל תמרור המורה על נתיב תחבורה ציבורית והוא נסע כברת דרך קצרה ביותר, של כ- 10 מטרים בלבד. מטעם הנאשם הוגשה תמונה של מקום העבירה, שסומנה נ/1.

לאחר שבחנתי גרסאות הצדדים, הראיות שהוגשו מטעמם ושמעתי עדויותיהם, השתכנעתי במידה הנדרשת במשפט פלילי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת מהנימוקים הבאים:

עד התביעה תיעד באופן מפורט את נסיבות ביצוע העבירה, תוך התייחסות לכל רכיביה ולעובדות הרלוונטיות לאישום. העד התייחס למקום עמידתו ומסלול נסיעתו של הנאשם. כמו כן, העיד העד בבית המשפט כי בכל אחד מהצמתים עם דרך שלמה, מרחוב צ'לנוב ומערבה, מוצב תמרור ב- 35 וכן מסומנים חיצים צהובים.

עדותו של עד התביעה הייתה עניינית, בהירה, עקבית ולא נסתרה בחקירה נגדית.

גרסת הנאשם, לפיה הוא מתגורר בתל אביב, מכיר את דרך שלמה, מודע לקיומו של נתיב תחבורה ציבורית וכן הודייתו כי נהג על דרך שלמה בכיוון הנגדי ולמרות כל האמור לעיל, לא היה מודע לכך שנאסר עליו לנהוג בדרך שלמה מכיוון מזרח לכיוון מערב, אינה סבירה וזו בלשון המעטה. אין חולק כי הנתיב כולו מסומן בחיצים צהובים, כפי שהעיד עד התביעה ואישר הנאשם.

התרשמתי כי הנאשם היה מודע בהחלט לעובדה כי מדובר בנתיב תחבורה ציבורית, אך נטל את הסיכון בנסיעה לתחנת הדלק וזאת ממניעיו שלו. לעובדה כי הבחין לפני כן בעד התביעה, כפי שטען, אין כל משמעות בעיני. בנוסף, הרי שלא מצאתי ב- נ/1 כל פרט שיכול לסייע לגרסת הנאשם.

לאור כל האמור לעיל, ולאחר ששבתי והזהרתי עצמי, שכן עדות יחידה הוצגה בפני במסגרת פרשת התביעה, הנני קובעת כאמור, כי הנאשם עבר עבירה כמיוחס לו בכתב האישום שבנדון.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, י"ט שבט תשע"ב , 12 פברואר 2012, במעמד הצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: