מדינת ישראל נ' מגיס(אסיר) ואח'

גזר דין – נאשם מס' 3

1.נאשם 3 (להלן: "הנאשם"), הועמד לדין באשמה כי בתאריך 2/7/07, הוא, ביחד עם שלשת הנאשמים האחרים, זרקו אבנים לעברו של מר עדנאן ג'ומעה (להלן: "עדנאן"), שפגעו בעדנאן וכן היכו אותו באמצעות מקלות בחלקי גופו השונים וכתוצאה מכך נגרם לעדנאן חתך עמוק במצח והוא נזקק לטיפול רפואי.

בשל התנהגותו הנ"ל של הנאשם יוחס לו, כמו לשאר הנאשמים, ביצוע עבירה לפי סעיף 334 + 335 (א) (1) + 29 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין").

2.בישיבת ההקראה כפר הנאשם במיוחס לו בכתב האישום ואף העלה טענת אליבי. ראוי לציין שבאותה ישיבה כפרו גם שאר הנאשמים במיוחס להם והתיק נקבע להוכחות, למספר ישיבות.

3.בישיבת יום 14/6/10, לאחר שנשמעו עדויותיהם של חלק מהעדים, לרבות עדותו של עדנאן, הגיעו הצדדים להסדר טיעון בהתייחס לנאשמים 1, 2 ו- 4. במסגרת הסדר הטיעון הם חזרו בהם מהכפירה, כתב האישום, ככל שהוא מתייחס אליהם, תוקן והם הודו בכתב האישום המתוקן. נאשמים 1 ו- 2 הורשעו והוטל עליהם מאסר על תנאי והם חוייבו בתשלום פיצוי לכל אחד משני המתלוננים. נאשם 4 הופנה לקבלת תסקיר בטרם הרשעה, והמשך הדיון בעניינו נדחה ליום 21/9/10.

באותה ישיבה ביקש סניגורו של הנאשם דחייה כדי לבוא בדברים עם ראש שלוחת תביעות עכו, בנסיון להגיע להסדר טיעון גם לגבי הנאשם.

4.בישיבת יום 15/7/10, לאחר מספר דחיות בעניינו של הנאשם, הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר דיוני. על פי ההסדר הדיוני חזר בו הנאשם מהכפירה, כתב האישום תוקן באופן שהוראת החיקוק בה הואשם הנאשם שונתה לעבירה לפי סעיף 380 + 29 לחוק העונשין והעובדות תוקנו בהתאם. הנאשם הודה בעובדות שפורטו בכתב האישום המתוקן ובעקבות הודאתו הורשע בביצוע העבירה שיוחסה לו בכתב האישום המתוקן.

5.לאחר שהורשע טענו הצדדים לעונש. ב"כ המאשימה עתרה להטיל על הנאשם עונש שיכלול מאסר בפועל מרתיע, קנס וחיוב בתשלום פיצוי לעדנאן. כן ביקשה להפעיל, במצטבר, עונש מאסר על תנאי של 4 חודשים התלוי ועומד נגד הנאשם בהתאם לגז"ד מיום 10/12/06, בת.פ. 2487/06 של בימ"ש השלום עכו. זאת לאור חומרת העבירה בה הורשע ונסיבות ביצועה, עברו והצורך בענישה מחמירה ומרתיעה כדי למנוע הישנות מעשים כמו אלה שביצע הנאשם הן ע"י הנאשם והן ע"י מי שיבחר ללכת בדרכיו.

הסניגור, לעומתה, ביקש שלא למצות את הדין עם הנאשם ולהסתפק בחיובו של הנאשם בתשלום פיצוי לעדנאן ובהארכת המאסר על תנאי התלוי ועומד נגדו. זאת לאור הודאתו לאחר תיקון כתב האישום, חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה (למעלה מ- 3 שנים), חלקו באירוע שהיה קטן, לטענת הסניגור, מחלקם של שאר הנאשמים והעובדה שעל שאר הנאשמים לא ביקשה המאשימה להטיל עונש מאסר.

שמעתי גם את הנאשם עצמו, שהביע צערו על התנהגותו וציין שהוא עומד להינשא.

6.לאחר ששקלתי בעניין, תוך שנתתי את דעתי לטיעוני הצדדים, למהות העבירה ונסיבות ביצועה ולעונשים שהוטלו על נאשמים 1 ו- 2, במסגרת הסדר טיעון שנעשה עמם, הגעתי למסקנה שלא יהיה זה ראוי להחמיר עם הנאשם לעומת הנאשמים האחרים עד כדי שליחתו לרצות מאסר בפועל. מעורבותו של הנאשם באירוע נשוא כתב האישום אינה גדולה יותר ממעורבותם של שאר הנאשמים. בהשוואה לנאשם 1, שהורשע בנוסף גם בביצוע עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, חלקו של הנאשם אף קטן יותר. למעשה הסיבה היחידה לכך שלא הושג עם הנאשם הסדר טיעון דומה להסדר הטיעון שהושג עם נאשמים 1 ו- 2 הינה העובדה שתלוי ועומד נגדו עונש של מאסר על תנאי.

עיון בגליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם מלמד כי יש לו הרשעה קודמת אחת בלבד, זו מת.פ. 2487/06 הנ"ל, בו הורשע בביצוע עבירות של תקיפה סתם ואיומים, שנעברו ב- 10/06/06. עיון בגליון הרשעותיו הקודמות של נאשם 1, שכאמור הורשע בתיק שבפניי גם בעבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, זאת בנוסף להרשעתו בעבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין, מלמד שעברו חמור בהרבה מעברו של הנאשם. אמנם גם לו הרשעה קודמת אחת בלבד, אולם בעבירות לפי סעיפים 333 ו- 335 (א) (1) לחוק העונשין. למרות זאת הסכימה ב"כ המאשימה, במסגרת הסדר הטיעון, כי יוטל עליו עונש של מאסר על תנאי וחיוב בתשלום פיצוי למתלוננים.

7.סיכומו של דבר ולאור האמור בסעיף 6 דלעיל, מוטל על נאשם 3 עונש כדלקמן:

*קנס בסך 2,500 ₪, או 12 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 5 תשלומים בסך 500 ₪ כל אחד, בכל 15 לחודש, החל מיום 15/10/2010.

אי עמידה במועד של תשלום אחד, תעמיד את כל היתרה לתשלום מיידי.

*חתימה על התחייבות כספית בסך 4,000 ₪ להימנע מלעבור כל עבירה של אלימות פיזית תוך 3 שנים מהיום, או 20 ימי מאסר תמורתה.

*אני מחייב את נאשם 3 לשלם לעדנאן (ע.ת. מס' 6) פיצוי בסך 1,500 ₪. הפיצוי ישולם תוך 60 יום מהיום, בדרך של הפקדת הסכום בקופת ביהמ"ש ויועבר לעדנאן מייד לאחר ההפקדה.

*אני מורה להאריך את תקופת התנאי, עפ"י גזר הדין בת.פ. 2487/06 הנ"ל, למשך שנתיים נוספות מהיום.

הודע כי לצדדים זכות לערער על גזה"ד תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום כ"ב אלול תש"ע, 01/09/2010 במעמד הנוכחים.