מדינת ישראל נ' מאלך(עציר)

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום, אני מרשיע אותו בעבירות הבאות:

1.שהייה בישראל שלא כחוק, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.

2.שימוש במסמך מזויף לפי סעיף 420 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

3.התחזות לפי סעיף 441 לחוק הנ"ל.

אני מזכה אותו מעבירת הזיוף, אשר כתב האישום אינו מגלה אותה כלל בפרק העובדות.

ניתנה והודעה היום י"ט שבט תש"ע, 03/02/2010 במעמד הנוכחים.

עידו דרויאן, שופט

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירת שב"ח, אליה נלוו עבירות של שימוש במסמך מזויף והתחזות, שכן הנאשם הציג בפני שופט תעודת זהות מזויפת.

לטענת ב"כ הנאשם, נכנס הנאשם לישראל לצרכי פרנסה, עקב המצב הכלכלי השורר בשטחי הרשות.

בתי המשפט הביעו לא אחת את צערם על המצב הקשה השורר בשטחי הרשות, אך שבו והבהירו כי אין בכך כדי להוות עילה והצדקה לעבור על חוקי המדינה ולפגוע בריבונותה.

מחד גיסא, מדובר באדם ללא עבר פלילי אשר נכנס לישראל לצורך פרנסה, מצבו דחוק וגילו צעיר, ומנגד – לא ניתן להתעלם מחומרה מיוחדת אשר בשימוש בתעודה מזויפת.

בשוקלי את נסיבות המקרה ואת טיעוני הצדדים, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

1.מאסר בפועל למשך חודשיים, החל מיום מעצרו, 27.01.10.

2.מאסר על תנאי למשך 3 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור את העבירות בהן הורשע במשך שנתיים מיום שחרורו.

זכות ערעור תוך 45 יום.

מאפשר לנאשם 3 שיחות טלפון על חשבון המדינה.

תעודת הזהות המזויפת – תושמד.

ניתן והודע היום י"ט שבט תש"ע, 03/02/2010 במעמד הנוכחים.

עידו דרויאן, שופט