מדינת ישראל נ' מאיר

בפני

שופט משה גינות

הכרעת דין

1.עם תום שמיעת הראיות, החלטתי לזכות את הנאשם, אליהו מאיר, מביצוע העבירה שיוחסה לו.

2.על הנאשם, אליהו מאיר, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של גרימת הפרעה לתנועה, עבירה בניגוד לתקנה 21(ב)(3) לתקנות התעבורה.

3.אין מחלוקת שהנאשם משמש כנהג משאית ובשעות הלילה הוא עוסק בחלוקת עיתונים.

אין חולק שבתאריך 10 פברואר 2010 יום ד' בשבוע, סמוך לשעה 23:36, נהג הנאשם ברכבו המסחרי מסוג "טויוטה" והגיע ל"כיכר המשטרה" בחדרה. סמוך לכיכר המשטרה, ממוקמת חנות, שם עוצר הנאשם את רכבו ומספק לבעל החנות מוספים לעיתוני סוף-השבוע. פעולה זו גם לגירסת המאשימה, אינה אורכת יותר מ- 2-3 דקות.

לדברי הנאשם, הוא עצר את רכבו סמוך למסעדה, הוריד את מוספי העיתונים, מסרם לחנות ושב לרכבו. לדבריו סמוך למקום בו עצר את רכבו, עמדה ניידת בה נהג השוטר גיטו עמי. על אשר התרחש משיצא הנאשם את החנות, ניטשת מחלוקת בין הצדדים.

לדברי השוטר עמי גטו, הנאשם בדרך עמידתו, חסם את הניידת ואף את שאר הנהגים אשר עצרו במקום. משיצא הנאשם את החנות, ביקש ממנו השוטר גיטו להזיז את רכבו. לדבריו הנאשם יצא אליו בעצבים והפטיר לעברו: "סתום את הפה שלך, אני שוטר לשעבר, החוצפה שלך מביישת את המדים". לגירסת הנאשם הוא עצר את רכבו אולם לא חסם את הניידת. משיצא בחלוף דקה מפתח החנות, פנה אליו השוטר גיטו וביקש שימסור לידיו עיתון, לדברי הנאשם הוא סירב לעשות כן, או אז דרש ממנו השוטר למסור לידיו את רשיונותיו ואז רשם נגדו דו"ח. הנאשם הודה בפני שלאחר שהשוטר דרש את מסמכיו, הוא התבטא כלפי השוטר בנוסח: "אתה מבייש את מדים".

4.עוד טען הנאשם כי לא ביצע עבירה כלשהי, וכי בעבר ביצע עבירות מסוג ברירת משפט והוא נהג לשלם את הקנסות. עוד טען כי לאחר רישום הדו"ח הוא שלף מצלמה והנציח את המקום, ומן התמונות, כך הוא טוען, ניתן לראות בבירור כי לא חסם את תנועתה של הניידת.

5.עם תום שמיעת הראיות ולאחר ששמעתי את סיכומי הצדדים, ולאחר שבחנתי את התמונות אותן צילם הנאשם, סברתי כי יש מקום לזכות את הנאשם מביצוע העבירה המיוחסת לו.

משבחנתי את העדויות שבאו בפני, החלטתי להעדיף את עדות הנאשם על פני עדות השוטר. אציין כי לו היה הנאשם מאיים ומעליב את השוטר, אין לי ספק כי זה היה מעכב אותו ומעביר אותו לתחנת המשטרה הנמצאת מטרים ספורים מן המקום.

אני גם מתקשה להאמין שהנאשם איים על השוטר או פגע בו מבלי סיבה, ואני נוטה להאמין לנאשם כי לא חסם את דרכה של הניידת.

6.סוף דבר, החלטתי כאמור – לזכות את הנאשם מביצוע העבירה המיוחסת לו.

ניתנה היום, י"ב שבט תשע"ב , 05 פברואר 2012, במעמד הצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: