מדינת ישראל נ' מאורר

הכרעת דין

אני מזכה את הנאשם מחמת הספק מהעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

הנאשם מואשם בכך שביום 27.09.12 סמוך לשעה 14:42, נהג בקטנוע ברחוב חטיבת ירושלים 95 בירושלים, ועבר משמאל לקו הפרדה רצוף המסומן על פני הכביש, כאשר בצידו הימני לא נמצא קו מקוטע, בניגוד לתקנה 36(ג) לתקנות התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א – 1961.

הנאשם כפר במיוחס לו והודיע, בהתאם לסעיף 229(א)(2) שיש ברצונו להישפט על העבירה. הנאשם טוען, כי הוא לא חצה קו הפרדה רצוף ואף לא עקף רכבים.

השוטר רשם בדו"ח, כי הוא הבחין בנאשם חוצה קו הפרדה רצוף שלא נמצא לצידו הימני קו קטעים מקוטע. עוד ציין השוטר, כי הנאשם עבר עם שני גלגלים לנתיב הנגדי ועקף מספר רכבים לפני הצומת.

תגובתו של הנאשם כפי שנרשמה בדו"ח הייתה "לא עקפתי" (ת/1).

לנוכח כפירתו של הנאשם באשמה שיוחסה לו, התיק נקבע להוכחות. מטעם המאשימה העיד רס"מ יניב אסרף, השוטר אשר ערך את הדו"ח (ת/1) (להלן: "השוטר"). ומטעם הנאשם העיד הנאשם בעצמו.

דיון והכרעה

תקנה 36(ג) לתקנות התעבורה קובעת, כדלקמן:

"בכביש המחולק על ידי קו הפרדה רצוף ישתמש הנוהג ברכב או בבעל חיים בצד שמימין לקו, ולא יעבור אותו אלא אם נמצא קו קטעים סמוך לקו ההפרדה בצדו הימני".

האם חצה הנאשם קו הפרדה רצוף?

לאחר שבחנתי את הראיות שהוגשו ושמעתי את העדויות, הגעתי למסקנה כי המאשימה לא הוכיחה ברמה הנדרשת במשפט פלילי כי הנאשם חצה קו הפרדה רצוף. ואפרט:

בת/1 צוינו בנסיבות המיוחדות של המקרה, כדלקמן:

"נעצר לאחר שהבחנתי בו חוצה פס לבן שלא נמצא לצידו הימני קו קטעים מקוטע הפס הלבן ברור לעין עבר עם שני גלגלים לנתיב הנגדי ועקף מספר רכבים לפני הצומת לבד נעצר קשר עין".

הנאשם הודה כי נסע במקום אולם, לטענתו, אשר לא נסתרה, היו במקום אופנועים רבים אשר ביצעו את העבירה המיוחסת לו. כך גם עולה מעדותו של השוטר אשר בתשובתו לשאלה כמה רכבים עקף הנאשם "אתה יודע כמה רכבים הוא עבר" השיב: "לא. זה בפקק והם עוקפים" (עמ' 1, ש' 21-22).

לטענת הנאשם, יתכן והשוטר התבלבל וסבר כי גם הוא ביצע את העבירה, על אף הכחשתו הנחרצת של הנאשם.

כפי שעלה מחקירתו הנגדית, החסיר השוטר בתרשומתו עובדה מהותית כגון: המרחק ממנו הבחין בנאשם מבצע את העבירה לכאורה ומקום עמידתו. השוטר ציין בדו"ח, כי נשמר קשר עין בעת ביצוע העבירה אולם, לא צוין המרחק ממנו הבחין בנאשם כאמור. יתרה מזאת, לא הוצגה ראיה כלשהי לגבי מיקום ביצוע העבירה שממנו ניתן ללמוד היכן עמד השוטר בעת שהבחין בנאשם מבצע את העבירה לכאורה. בעדותו בבית המשפט לא זכר השוטר היכן עמד בעת ביצוע העבירה (עמ' 2, ש' 18 – 21, 25).

לא זו אף זו, מדובר בשוטר השייך ליחידת תנועה ארצית, אשר לטענתו אינו מכיר את מקום ביצוע העבירה. השוטר ציין בדו"ח, כי העבירה בוצעה ברחוב חטיבת ירושלים 95 בירושלים. אולם, בעדותו בפניי ציין, כי הוא אינו ירושלמי והרחוב בו בוצעה העבירה אינו מוכר לו "אני לא יודע איפה זה הרחוב הזה" (עמ' 2, ש' 3); "אני אומר שאני אפילו לא יודע את הרחוב הזה" (עמ' 2, ש' 6).

אשר על כן, בנסיבות אלה, יתכן ויש ממש בטענת הנאשם לפיה, ממקום עמידתו, לא יכול היה השוטר להבחין בבירור ויתכן ואופנוע אחר ביצע את העבירה והשוטר סבר בטעות כי מדובר בנאשם.

לסיכום