מדינת ישראל נ' מאור

החלטה

1.בפני בקשה לביטול פסק דין.

2.המבקשת טוענת בבקשה כי בחרה להגיש בקשה להישפט בגין הדו"ח, אך לא קיבלה הזמנה לפיה עליה להתייצב במודע שנקבע לדיון בפני בית המשפט.

3.המשיבה מתנגדת לבקשה, ומצרפת לתגובתה את האישורים הבאים: אישור מסירה שחזר בציון "לא נדרש", וכן בקשה להישפט.

4.במקרה שבפנינו, ההזמנה לדיון נשלחה לכתובת שצויינה על ידי המבקשת בבקשתה להישפט. על פי אישור המסירה שהוגש על ידי המשיבה, המבקשת בחרה שלא לקחת את ההזמנה לדיון, וזו הוחזרה על ידי רשות הדואר לאחר שלא נדרשה. במצב דברים זה, אין למבקשת אלא להלין על עצמה.

5.המבקשת טוענת בבקשה כי פנתה לסוכנות הדואר, וכי נאמר לה כי לא ניתן לברר פרטים על משלוח ההזמנה לדיון. ראשית, בניגוד לנטען בבקשה לא צורף אישור כלשהו מטעם פקידה ברשות הדואר. אך גם אם היה מצורף אישור שכזה, לא היה בו כדי לשנות את התוצאה, שכן המשיבה הציגה את אישור המסירה עצמו. היות וקיים אישור מסירה, הרי שאין משמעות לכך כי הפקידה ברשות הדואר אליה פנתה המבקשת לא הצליחה לאתר את פרטי המשלוח.

6.במצב דברים זה, יש לראות במבקשת כמי שזומנה כדין לדיון, ולא התייצבה אליו ללא הצדקה כלשהי.

7.המבקשת מוסיפה וטוענת כי יש לה טענת הגנה לגופו של עניין.

8.כאשר מוגשת בקשה לביטול פסק דין, על מגיש הבקשה להתכבד ולפרט, בבקשתו, את מלוא טענות ההגנה שלו. במקרה שבפנינו, טענת ההגנה של המבקשת היא טענת הגנה כללית.

9.כך, למשל, היה על המבקשת (אשר אמרה לשוטר שעצר אותה, על פי הרשום בדו"ח, כי לא החזיקה ביד טלפון סלולרי, אלא דבר מה אחר) לפרט מה החזיקה בידה שעה שעצר אותה השוטר. היא היתה יכולה לפרט היכן היה מונח הטלפון הסלולרי שלה, והיתה יכולה להראות כי לא נעשתה שיחה כלשהי באמצעות מכשיר טלפון זה.

10.בהעדר טענת הגנה מפורטת וממשית, אינני סבורה כי נגרם עיוות דין כלשהו למשיבה מהותרת פסק הדין כנגדה על כנו.

11.אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ט שבט תשע"ב, 12 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: