מדינת ישראל נ' למייב

בפני

שופטת שרית קריספין-אברהם

הכרעת דין

כנגד הנאשם נרשמה ביום 12.1.11, הזמנה לדין בגין נהיגה ללא ביטוח תקף (להלן – הדו"ח), עבירה על סעיף 2(א) לפקודת ביטוח מנועי.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 6.10.11, נשמעו הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה, העיד רס"מ שי קורן, עורך הדו"ח והוגש הדו"ח.

ע"פ גרסת המאשימה, ביום 12.1.11, בסמוך לשעה 11:45, נהג הנאשם באופנוע בחולון, ברחוב מקווה ישראל ובהגיעו בסמוך לבית מספר 6, נצפה על ידי העד כאשר הוא בולם לסירוגין את האופנוע ומאחוריו רכב שאף הוא בולם לסירוגין. העד הורה לנאשם לעצור ולהציג את רישיונותיו.

הנאשם לא הציג בפני העד תעודת ביטוח ובשל כך נרשם לו הדו"ח.

מפי הנאשם נרשם במועד רישום הדו"ח: " לא נסעתי, גררתי אותו ביד. חבל שלא ברחתי לכם, ברחתי כבר למשטרה 100 פעמים".

על פי גרסת הנאשם, הוא כלל לא נהג באופנוע. לדבריו, האופנוע עמד במקום מאז רכישתו, כאשר אינו במצב תקין המאפשר נסיעה בו. הנאשם ועד הגנה מטעמו, נהג הרכב הפרטי אליו התייחס העד בתרשומתו, הכחישו כי היו בנסיעה עת שפנה אליהם העד.

הנאשם נמנע מלחקור את עד התביעה, למרות הסברים חוזרים ונשנים כי אם לא יחקור את העד נגדית, הרי שייחשב כמי שאינו חולק על האמור בדו"ח.

לאחר שבחנתי גרסאות הצדדים, הראיות שהוגשו מטעמם ושמעתי עדויותיהם, השתכנעתי במידה הנדרשת במשפט פלילי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום

וזאת מהנימוקים הבאים:

עד התביעה תיעד באופן מפורט את נסיבות ביצוע העבירה, תוך התייחסות לכל רכיביה ולעובדות הרלוונטיות לאישום.

עדותו של עד התביעה הייתה עניינית, בהירה, עקבית ולא נסתרה בחקירה נגדית, שכן, כאמור, הנאשם נמנע מלחקור נגדית את העד.

גרסת הנאשם וחברו לא עשתה רושם אמין בבית המשפט. לא ברור מדוע ירכוש אדם אופנוע לא תקין, ישאירו בסמוך לבית המוכר, לא ידאג לתקנו במשך מספר חודשים ויסתפק בביקורים מעת לעת של האופנוע.

בדבריו של הנאשם כפי שנרשמו בדו"ח, לפיהם גרר את האופנוע בידו, אני רואה ראשית הודיה בביצוע העבירה, שכן כבר נקבע בפסיקה כי הולכת רכב בכוח הגוף כמוה כנהיגה.

הנאשם אישר כי גם כיום אין לאופנוע שבנדון ביטוח תקף.

לאור כל האמור לעיל, ולאחר ששבתי והזהרתי עצמי, שכן עדות יחידה הוצגה בפני במסגרת פרשת התביעה, הנני קובעת כאמור, כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום שבנדון.

זכות ערעור כחוק.