מדינת ישראל נ' ליפר

הכרעת דין

החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירות המיוחסת לו בכתב האישום וזאת מחמת הספק.

לנאשם נמסרה הודעת תשלום קנס בגין אי ציות לאור אדום ברמזור, בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961.

נטען על פי כתב האישום, כי ביום 26/10/10 נסע הנאשם בצומת רחובות חטיבת ירושלים - מעלה השלום בירושלים ולא ציית לאור אדום ברמזור בכך שלא עצר את רכבו לפני קו העצירה ונכנס לצומת בניגוד לאור האדום.

הנאשם כפר במיוחס לו וטען כי פנה ימינה בצומת והאור היה ירוק. על כן התיק נקבע להוכחות בפניי.

בדיון ההוכחות העידה מטעם התביעה, השוטרת רעות אביטן, אשר רשמה את הדו"ח לנאשם. השוטרת העידה על פי הנסיבות המצוינות בדו"ח, כי הנאשם הגיע מכיוון כללי חטיבת ירושלים לכיוון כללי ציר המוסיקה, השוטרת הייתה ממונעת בניידת משטרה, הבחינה ברכב הנאשם, נסעה אחריו והבחינה כי הוא פנה ימינה לכיוון ציר המוסיקה כאשר ברזמור שבכיוון נסיעתו הופיע האור האדום.

מטעם הנאשם העיד הנאשם ואשתו. לטענת הנאשם הוא פנה ימינה באור ירוק. אשתו גם תמכה בגרסתו. לטענתו, לאחר שפנה ימינה, הוא פנה שוב ימינה ונכנס לתוך חניון מרכז המוסיקה, החנה את רכבו ורק לאחר שירדו הוא ואשתו מהרכב ניגשה אליהם השוטרת ושאלה מי מהם נהג ברכב. לאחר שהנאשם הזדהה כמי שנהג ברכב, טענה השוטרת בפניו כי הוא עבר באור אדום (עמ' 5, ש' 19-25). גרסה זו נתמכה כאמור בעדות אשתו של הנאשם (עמ' 8 ש' 10-14).

לטענת הנאשם, המרחק של החניון מהצומת הוא מרחק גדול ועקב חומה שנמצאת במקום והפרשי גבהים, אין אפשרות בנסיבות העניין, לשמור על קשר עין עם רכבו (עמ' 5 ש' 29).

בעדותה בפניי אישרה השוטרת ברוב הגינותה כי היא אינה זוכרת פרטים מעבר לרשום בדו"ח בנוגע לאירוע אשר התרחש בשנת 2010. בנוסף, ציינה כי בעת רישום הדו"ח הייתה שוטרת חדשה, כחצי שנה לאחר הגיוס, ועל כן פרטים שהייתה אמורה לרשום בדו"ח לא נרשמו על ידה עקב היותה חדשה (עמ' 3 ש' 26 ו- 29).

חלק מהפרטים שעל השוטרת היה לרשום בדו"ח, ואשר העדרם בנסיבות העניין מחליש את גרסת המאשימה הם כדלקמן:

מה היה האור בעת שחצה הנאשם את קו העצירה ונכנס לצומת ?

האם הנאשם חצה את הצומת באור אדום ממצב על נסיעה או ממצב של עצירה?

האם השוטרת הייתה לבדה בניידת ? במידה ולא אזי מהם פרטי השוטרת שהתלוותה אליה ? האם השוטרת הנוספת ערכה מזכר או דוח פעולה בעניין ?

האם השוטרת הייתה הנהגת בניידת או נוסעת ?

האם הנאשם היה לבדו ברכב או שהיו עימו נוסעים ?

על כל השאלות הנ"ל שאמורים היו להיות חלק מהדו"ח השיבה השוטרת בחקירתה הנגדית תשובה בנוסח "לא זוכרת". השוטרת לא זכרה את האירוע הספציפי, לא זכרה את הצומת על פי תמונות שהוצגו בפניה, לא ציינה כאמור מה היה האור בעת שהנאשם חצה את קו העצירה ונכנס לצומת והסתפקה במילים "פנה ימינה...כאשר ברמזור שבכיוון נסיעתו הופיע האור האדום" (ת/1). על אף שלטענת השוטרת היא נוהגת לעבוד בזוגות, היא לא זכרה האם הייתה עימה שוטרת נוספת באותה ניידת כפי שלא זכרה האם היא נהגה בניידת או שהייתה נוסעת בתוך הניידת.

גרסת הנאשם עוררה בלבי ספק, שמא השוטרת לא הבחינה כראוי באור ברמזור בעת שהנאשם חצה את קו העצירה ונכנס לצומת, ובהעדר תיעוד מתאים של הפרטים האמורים, הנאשם אמור ליהנות מספק זה.

אני מקבל את גרסת הנאשם ואשתו, אשר גובתה בתמונות של הרכב, כי מאחר ומדובר ברכב גדול וגבוה, לא מן הנמנע שהשוטרת, אשר נסעה בניידת צמוד אליו, לא יכולה עקב גובהו של הרכב לראות את האור ברמזור (עמ' 7 ש' 18).

אשר על כן, החלטתי לזכות את הנאשם, מחמת הספק, מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, קרי אי ציות לאור אדום ברמזור.

ניתנה בלשכתי היום, י"ד אב תשע"ג , 21 יולי 2013. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: