מדינת ישראל נ' ליפמן

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו ב3.3.09 בשעה 10:15, נהג ברכב מ.ר 82-185-66 ברחוב הרצל גדרה במקביל לעמוד תאורה במהירות של 112 קמ"ש במקום 50 בדרך עירונית.

בדיון שהתקיים ב11.11.10 כפר הנאשם וציין שזה אוטו של חברה, עליו נסעו 40 אלף נהגים, הוא התחיל לנהוג על האוטו הזה לפני 7 חודשים.

הנאשם הוסיף כי הוא היה גר אצל בעל החברה שנפטר לפני 5 חודשים , שהגיע הטופס של המצלמה לחברה כולם רצו לחתום על זה, הוא התנדב, לקח את זה על עצמו אולם לא עשה את העבירה, לא היה באזור ועל כך כפירתו.

הנאשם אינו כפר בעבירת המהירות, המדידה.

לאור מהות כפירת הנאשם, הגישה התביעה תע"צ באשר לתקינות מכשיר המדידה ת/1 , 2 תמונות של הרכב (ת/2 ו-ת/3) ותעודה על פיתוח והצבה של המצלמה ת/4.

כמו כן, צרפה התביעה הודעה של הנאשם מתאריך 28.8.09 בה הוא ציין כי :

"מצהיר בזאת שביום 3.3.09 בשעה 10:15 נהגתי בדרך עירונית ברחוב הרצל, מזרח גדרה, ברכב מ.ר 82-185-66 , אי לכך, אבקש להעביר את דו"ח התנועה הנ"ל על שמי"

באותו מסמך נרשם דו"ח מספר 52500672168 שהינו דו"ח נשוא האישום.

הנאשם בחר להעיד וציין כי עבד בחברה שבעל הבית חלה במחלת הסרטן והוא קנה לבנו אוטו חדש וסיפר כי יום אחד הגיע הדבר הזה (הכוונה לדוח) שמישהו עבר על המהירות ברכב ועל אף שלא נהג ברכב היה ויכוח מי יקח על עצמו כדי שבעל הרכב לא ידע והוא התנדב מאחר והוא היה גר במקום והיה ביחסים טובים עם בעל הבית שנתן לו דיור ופרנסה.

בינתים בעל הבית נפטר וכיום אינו מרגיש מחויבות כלפי ילדיו.

הנאשם אף ציין כי אכן זה שיבוש הליכים אולם לא היה מכוון.

הנאשם צירף חוו"ד מומחה (בדיקת פוליגרף) ביחס לשאלה האם בתאריך 3.3.09 נהג ברכב טויטה ויגו שצולמה ברחוב הרצל גדרה ועל שאלה זו השיב בשלילה.

לאחר שעיינתי במסמכים שהוגשו והתרשמתי מעדותו של הנאשם החלטתי להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ראשית התביעה הוכיחה כי הרכב נשוא האישום נסע במהירות המיוחסת בכתב האישום.

שנית, קיימת הודעה בכתב של הנאשם שהוגשה (ת/5) בה מודה הנאשם בביצוע העבירה.

שלישית, חוו"ד שצורפה אינה תקפה כראיה, לפיכך השאלה אליה השיב הנאשם היתה כללית ביחס לתאריך מסוים מבלי להתיחס ספציפית לשעת ביצוע העבירה.

רביעית, הנאשם לא הביא כל הוכחה התומכת בגרסתו, למשל אנשים שנכחו במועד בו החליטו שהוא זה שישא באחריות בעבירה נשוא התיק.

הנאשם יכול היה לזמן את ילדי בעל הרכב ו/או נהגים אחרים שהיו במקום.

קיימת סתירה בגרסתו של הנאשם שמסר בעת כפירתו לגרסה שמסר בפניי במהלך ההוכחות , כך למשל ציין בעת כפירתו "הגיע הטופס של המצלמה לחברה, כולם רצו לחתום על זה, אני התנדבתי לקחת את זה על עצמי"